פיקוד ושליטה בגופי התשתיות האסטרטגיות בישראל

נמלי ישראל, שאחראים על 99 אחוז מפעילות היבוא והיצוא של מדינת ישראל, מוגדרים כתשתיות אסטרטגיות חשובות שתפקודם הכרחי לתפקוד המשק והכלכלה הישראלית. בשנה האחרונה, בעקבות מלחמת ׳חרבות ברזל׳, חברות הנמלים חשות ביתר שאת את ההתמודדות מול גורמים עוינים שמאיימים לחבל בפעילותם בין אם זה באמצעות פעילות סייבר, זיהום המרחב הדיגיטלי ואף איום פיזי באמצעות ירי טילים על התשתיות הנמליות. 

אחת המסקנות החשובות שנלמדו בתקופה האחרונה היא החשיבות הקריטית של הרציפות התפקודית של חברות הנמל. מנכ״ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מדגיש בכל הערכת מצב שמשרד התחבורה מבצע עם חברות התשתית, הרכבות, התעופה והנמלים את חשיבות הרציפות התפקודית והיערכות להגנה על הנכסים האסטרטגיים שבאחריות משרד התחבורה ביבשה, באוויר ובים. אחד האספקטים החשובים שתורמים לתפקוד הנמל הוא התקשורת הבסיסית הנדרשת בין גורמי הנמל השונים - תקשורת שבימי שגרה נראית טריוויאלית נהפכת לקריטית במיוחד בעיתות חירום וחסרונה מורגש ביתר שאת.

מערכת PORT2PORT פגשה לראיון את גיל פלד, סמנכ״ל אירומיד (Arrowmid) מקבוצת YTCOM, חברה בתחום הקשר והתקשורת שמספקת מערכות קשר לעולם ה-Mission Critical וה-Homeland Security ונותנת מענה לנמלים החדשים - נמל המפרץ ונמל הדרום. שוחחנו עם פלד על החשיבות של פיקוד ושליטה בקרב גופי תשתית אסטרטגיים במדינת ישראל, ועל ההיערכות האידיאלית מבחינתו שהיא 'מחירום לשגרה׳ ולא ההפך. 

המושג ״רציפות תפקודית״ נהפך לנפוץ מאוד בחודשים האחרונים בקרב מנהלים של גופי תשתיות. מהי הדרך הטובה ביותר לייצר רציפות תפקודית?  

גיל פלד: ״מדינת ישראל מתבססת על הנמלים שלה כנכס אסטרטגי, החות׳ים מבינים את זה מצוין ולכן הם מנסים לפגוע בנו וליצור עלינו מצור. הנמלים כנכס אסטרטגי חייבים לייצר לעצמם רציפות תפקודית לכל אורך הדרך. זה קל להסתכל במשקפיים של שגרה - ואני, כמי שהיה במשך 27 שנים קצין תקשוב בצה״ל, תמיד הסתכלתי הפוך - מהחירום לשגרה - ואני חושב שחלק מהנמלים היום חווים בדיוק את הדבר הזה. הם הסתכלו יותר על החיים בשגרה והנה מגיעה מציאות של חירום וטורפת את הקלפים״. 

מה חווים היום הנמלים ומהם האתגרים שניצבים מולם? 

פלד: ״האתגר המשמעותי שיש לנמלים זה אתגר הפיקוד והשליטה - לבוא ולייצר מצב שאני יכול להפעיל את הנמל שלי על כל ה׳אונות׳ שלו - מהאונה הראשונה שזה פריקת וטעינת האניות, דרך עולם האבטחה ודרך העולם של התפעול בתוך מרחב הנמל - מכניסת המשאית ועד יציאת המשאית ללקוח. העולם הזה מאוד מאתגר וצריך לשלוט עליו באמצעות מערכות התקשוב. מערכות התקשוב מתחלקות למעשה למערכות מרחביות, כלומר סלולריות או ארציות או מערכות שמתפקדות כ׳משק סגור׳ עם מערכת קשר פרטית - וזה בדיוק ההבדל בין מצב שגרה שבו השמש זורחת והציפורים מצייצות לבין מצב חירום בו המרחב הדיגיטלי נמצא תחת איומי שיבוש. המרחב הדיגיטלי היום הוא מאוד מאתגר בחירום כי במרחב הזה קיימים לצד צה״ל, גם האויב שעסוק כל הזמן בניסיונות שיבוש של המרחב. נמלים שאין להם במרחב המאתגר הקיים מערכת משלהם - מערכת פרטית, סגורה, מאובטחת - יכולים לצאת מתפקוד עד לרמה שאי אפשר לפרוק מטענים מאניות כי לנמל אין דרך לתפעל ולנהל את המערכת״. 

יש נמלים בישראל שיצאו מתפקוד ברמה כזו או אחרת? 

גיל פלד: ״נמלים בישראל שעבדו בעת שגרה עם מערכות מבוססות סלולר יצרו לעצמם מצב של תלות ושל פגיעות. מה שטוב בשגרה לא טוב בחירום ויש נמלים שהפעילות שלהם שובשה. מערכות הסלולר וה-gps. קרסו בחלק מהאזורים. כולנו ראינו וחווינו את זה, וזה פגע בתפקוד הנמל. דמיינו מצב בו מאבטח ממערך הביטחון והאבטחה של הנמל לא מצליח ליצור קשר עם מרכז הבקרה של הביטחון. איך אפשר לשלוט במצב כזה? כמו כן, אם הנמל עובד על מערכת סלולרית איך הנמל פורק? הנמל רוצה לפרוק כמה שיותר מהר את המכולה והוא לא יכול כי אין לו תקשורת. תוסיפו מצב של נמל תחת איומים רקטיים וצריך שהפריקה תהיה מהירה והאנייה תצא מהר מהנמל. ההמלצה שלנו לנמלים - ובנמל המפרץ זה מיושם בצורה מדהימה - זה להתבסס על מערכת קשר רדיו משלך, שלא תלויה באף גורם - ואם טיל פגע בארון של התקשורת העירוני או הארצי או באתר סלולר או אם יש הפסקות חשמל - הכל ממשיך לפעול כרגיל. בדיוק כמו גופים כגון משטרה וצבא שיש להם מערכות קשר עצמאיות - אותו הדבר גם עם מקומות אסטרטגיים לאומיים /נוספים כמו הנמלים״.

אילו מערכות פועלות בנמל המפרץ כיום? 

גיל פלד: ״בנמל המפרץ קיימת כיום מערכת קשר Mission Critical שפועלת על פרוטוקול NXDN  של KEWOOD - מאובטח ומקודד - שמאפשרת לחברת הנמל רציפות והמשכיות לכל אורך הדרך, ללא תלות בתקשורת חיצונית  או באתרי סלולר או כל ספק אחר. הם סגורים בתוך עצמם ויש להם את הרציפות התפקודית מגנרציה ודרך אנרגיה מתמשכת כמו גם היכולת להכפיל ולשלש את מספר המשתמשים ברשת הקשר, והכל ימשיך לעבוד כמו שצריך. המערכת הזאת מקושרת לכל האלמנטים בנמל - גם האבטחה וגם התפעול - והיא מחוברת לחדר בקרה של הנמל במקום מאובטח וממוגן שיכול לעבוד גם תחת מתקפת טילים. חדר הבקרה הזה מאפשר את הפיקוד והשליטה - שזה אומנם מושג צבאי אבל לדעתי כדאי שנשתמש במושגים האלו במקומות אסטרטגיים במקום ׳ניהול וארגון׳. בסופו של יום, מי שאחראי על התפעול בנמל מייצר מצב של Command and Control שזה בדיוק ׳פיקוד ושליטה׳. בכל מה שקשור למערכות ביטחוניות ואסטרטגיות חייבים לחשוב ׳פיקוד ושליטה׳ ולא ׳ניהול וארגון׳. ולהסתכל כמובן על הסיכונים שיש לנו במרחב הדיגיטלי״. 

את הראיון המלא שהתפרסם בגיליון דצמבר של מגזין PORT2PORT ניתן לקרוא כאן.