מנדי זלצמן: לשתף את העובדים בבעלות הנמל

מועדון המנהלים של איגוד התעשייה הקיבוצית ערך אתמול מפגש מיוחד לחברי האיגוד בנמל חיפה, בנושא הרפורמה בתעריפי הנמלים שנכנסה לתוקף ב-1 לאוקטובר 2010. המפגש נועד להכיר לחברי האיגוד את התנאים החדשים שמעמידה הרפורמה בנמלים ולעזור להם להסתגל לשינויים.

במפגש השתתפו כ-30 חברים, אם כי היו צפויים להגיע 50 חברים. בשל המיזוג של איגוד התעשייה הקיבוצית עם התאחדות התעשיינים בשנה שעברה, נכחו במקום גם חברים מההתאחדות שלקחו חלק בישיבות ההחלטה על הרפורמה בתעריפים, וביניהם, דן קטריבס, מנהל אגף סחר חוץ בהתאחדות שגם הרצה בפני המשתתפים במפגש, עופר יוחננוף מאגף העבודה ונתנאל אורן מאגף סחר חוץ.

עמוס שלו, מנהל אגף סחר חוץ, אמר כי מועדון המנהלים נוסד בכדי לאפשר לחברי האיגוד להיפגש עם מקבלי החלטות בתחום הלוגיסטיקה של הייבוא והייצוא ולהכיר את השינויים בתחום. שלו ציין כי, למרות שיצא המון חומר הסבר מאז כניסתה של הרפורמה "עדיין יש מפעלים שאני בא ולא שמעו שיש דבר כזה, מי שכבר שמע לא יודע מה זה".

במפגש הרצה קטריבס בפני הנוכחים על פעילותה של התאחדות התעשיינים למענם והסביר על חשיבות הצטרפות ישראל למועדון הכלכלי האקסקלוסיבי של ה-OECD. גבי הרשקוביץ, ראש מדור הכנסות בנמל חיפה הסבירה לנוכחים את התנאים של הרפורמה בתעריפים.

את דברי הפתיחה במפגש פתח מני זלצמן, מנכ"ל חברת נמל חיפה באומרו כי הוא רואה באירוח זה גם הזדמנות לשיתוף פעולה בין חברי האיגוד לנמל חיפה בעתיד. זלצמן ציין כי, הרפרומה בתעריפים הגדילה את התחרות בין הנמלים, במיוחד לאור העובדה שרוב המפעלים נמצאים במרכז ודרום מדינת ישראל ובכך קרובים יותר לנמל המתחרה באשדוד. "כשהיו אגרות הייבוא 1.02% עד לרפורמה יכולנו לנו לתת תמריץ להובלה יבשתית לדרום ולא מעט לקוחות באו בעיקר בגלל הסיבה הזאת. לתמרץ עתה אין לנו את האפשרות, אך לקוח שלנו מאזור הדרום עדיין נמצא איתנו בחוזה ארוך טווח בגלל השירות שאנו נותנים. כי לעומת זאת ההוצאות על הובלה הולכות ומתגמדות" אמר זלצמן.

במהלך המפגש היו בין המשתתפים שביקשו להתלונן על הרפורמה, וטענו שיש בה עיוותים, וישנם מפגעים טכניים. אחד העיוותים שהזכירו הוא בכך שאם היצואן לא עומד בזמנים עקב תקלות שקורות, עליו לשלם על העיכוב, אך כאשר ישנו עיכוב בעבודת הנמל, בגלל בעיה טכנית שוב הם אלה הסופגים אותם ולא מקבלים פיצוי. "אנחנו לא יצרנו את הרפורמה" הזכיר להם זלצמן, "אנחנו מבצעים אותה. אם באתם לכאן במחשבה להגיע לתובנות בשינוי כזה או אחר ברפורמה כנראה הציפייה הייתה גבוהה מדי או טעות בניווט". לגבי תיקון הליקויים בשל כניסתה הפתאומית של הרפרומה, הציע שלו למשתתפים לפנות להתאחדות התעשיינים.

קטריבס, כמייצג ההתאחדות אמר כי "אנחנו אחרי ישיבות רבות בתחום, ניסינו במצב שנוצר להשיג את המקסימום האפשרי למען היצואנים ברפורמה שנכפתה עלינו כתוצאה שיושבים חבר'ה חכמים באוצר והחליטו שצריך לשנות את השיטה שהייתה קיימת שהיו בה כשלים. בעבר הייתם משלמים אגרות לפי ערך הסחורה שהבאתם. קונטיינר מלא חול או זהב הטיפול אותו טיפול אך התשלום שונה כי חויבתם כאחוז מערך הסחורה בקונטיינר וזה היה חסר הגיון לחלוטין. כך שהרפורמה כן עשתה טוב, אנחנו מאמינים שגם לטווח הארוך שהיא קושרת בין העבודה האמיתית שמתבצעת לבין מה שאתם משלמים. היא לא רפורמה מושלמת".

יואב מרגלית, סמנכ"ל תפעול ומסופים בנמל חיפה, הוסיף כי "אני לא כל כך בטוח שמה שעשו אבות אבותינו הייתה טעות, זה שבנאדם עם יכולת יכול לשלם יותר ובנאדם בלי יכולת משלם פחות, זה היה רעיון של האנגלים שייסדו את הנמל ואני לא בטוח שהם כל כך טעו, כשאתה למשל משנע 40 אלף מכולות עם מוצרי פלסטיק שהם מאוד זולים ואז מעלים את התעריפים אז זה בעיה גדולה מאוד. הרפורמה היא מאזניים, כשאתה נותן הטבה למישהו אחד אז יש מישהו שנדפק מהצד השני, כך שהדברים לא כל כך ברורים".

במהלך המפגש פרש מנכ"ל נמל חיפה בפני הנוכחים את התוכניות של החברה לעתיד, כשהוא מסביר כי רוב המטענים לנמל ישראל מגיעים היום לאחר תהליך של שטעון לאוניות קטנות יותר, המכונות פידרים (אוניית הזנה), בנמלי ים התיכון הקרובים אלינו, פשוט בגלל שאין יכולת לישראל לקלוט אוניות גדולות, המכונות ליינרים. דבר זה מתכוונים בקרוב לשנות בנמל חיפה, אמר זלצמן, "אנחנו נמצאים בדין ודברים מאוד צפוף עם לא מעט חברות ספנות ובקרוב מאוד גם יכול להיות שיהיה לנו הסכמים גלובליים עם אותן חברות ספנות והם יחליפו את הפקידה בישראל בפידרים ויעברו ללינרים. לדברי זלצמן, אז יעברו בנמל לעבודה בחלונות, לפיה יהיה תיאום ציפיות בין חברות הספנות לנמל בזמני הפעילות.

מרגלית הוסיף לדברי זלצמן והסביר על הקמתו של רציף הכרמל החדש שיקדם את נמל חיפה אך גם את הסחר הימי של ישראל, כאשר אוניות גדולות יוכלו להגיע לישראל ומערכת ה-TOS תיכנס לפעולה מלאה ותייעל את העבודה בנמל. "על הנמלים תמיד להסתכל 20 קדימה כדי לא להישאר במקום" אמר מרגלית.

נושא נוסף שעלה במהלך המפגש, הוא החשש של חברי איגוד התעשייה הקיבוצית מיכולתה של שביתה נוספת בנמלים לפרוץ. "למה אתם חרדים כל כך?" שאל אותם זלצמן. לדברי שלו, השביתה האחרונה גרמה לשוק בקרב היצואנים והיבואנים והם מבקשים למצוא פיתרון, בכדי למנוע את השבתה.

זלצמן ציין כי, הפתרון לדעתו הוא לאפשר לעובדי הנמלים להיות שותפים בבעלות על הנמל. לדבריו, הוא פנה לדירקטוריון בבקשה לאפשר לעובדים לרכוש 10% ממניות החברה, כאשר 30% יינתנו להם בהנחה. "כך לקוחות כמוכם יכולים לקבל שירות יותר טוב וזאת המטרה. משיחות שאני מקיים עם העובדים הם מוכנים לזה, הם גם ישלמו על זה, ייקחו הלוואות. בכך הם אומרים שהם יכולים למען האמונה בנמל למשכן את חסכונותיהם למען החברה, מאמינים שהחברה תשרוד. כלומר, ללא ספק יש פה שותפים עתידיים".

את המפגש קינחו המשתתפים בסיור בנמל בהדרכתו של גיל מאיר, ראש ענף מכולות. במהלך הסיור התוודעו האורחיים לרציף המערבי והמזרחי ולעבודה השוטפת בפריקת מכולות במשמרת ב' שאך החלה באזור רציף הכרמל אליו נקשרה אוניה של מארסק. בסוף הסיור הודו המשתתפים למאיר על הדרכתו והביעו שביעות רצון מהמפגש שנערך ומהזמן שהקדישו למענם אנשי נמל חיפה.