הטקס שלא חנך את נמל חיפה

נמל חיפה הוציא מגזין מיוחד לציון שנת ה-80 לפעילות הנמל, שתצוין מחר (ה').

אחד הסיפורים המרתקים המוצגים בחוברת הוא הסיפור האמיתי שמאחורי טקס חנוכת הנמל בשנת 1933, הוא למעשה סיפורו של הטקס שלא התקיים.

אחרי שנים רבות של תכנון והקמה ביקשו הבריטים, שהיו מרוצים מאוד מהתוצאה, לשתף בחגיגה את כל שואי העיר ופלשתינה כולה.

הזמנות יצאו למוזמנים רבים ומכובדים, אנשי עסקים ובכירי הישוב, יהודים וערבים כאחד. המסמכים שנחשפים במגזין באדיבות האוסף של החיפאי ירמיהו רימון, מוכיחים כי כנהוג אצל הבריטים, הכל היה מתוכנן ומסודר. החל מההזמנות, קוד הלבוש, אישורי הכניסה ועד ללוח הזמנים לטקס החגיגי.

וכך, הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל ארתור ווקופ שלח הזמנה אישית לכל המשתתפים, כאשר לכל הזמנה צורף מספר סידורי בפינה הימנית העליונה. המוזמנים התבקשו להקדים ולהגיע ברכב לחניון מסודר, או ברכבת מיוחדת. לשם הסר ספק, ההזמנה ציינה במפורש הגעה בלבוש מחוייט.

ארוחת צהריים רשמית הובטחה למי שעוד התלבט האם להיות נוכח באירוע ההיסטורי. בנוסף להזמנה, ניתן לראות גם את הסדרי ההגעה וכרטיס נסיעה מטול כרם לחיפה לרכבת המיוחדת לאירוע הפתיחה.

גם מהלך הטקס הצפוי היה מתוכנן לפרטי פרטים. בתיעוד המופיע במגזין של הנמל נחשף המופע שהיה צפוי למגיעים. לטובת הטקס הובאה אוניית הסוחר הבריטית "לנקסטרייאן-פרינס", שהיתה עתידה לחנוך את הנמל על רקע מטחי תותחים של המשחתת הבריטית "הסטינגס" ומטס של חיל האוויר של הוד מלכותה. הנאומים אמורים היו להיות מתורגמים לעברית וערבית, כולל ברכות באמצעות הטלפון של שר המושבות סר פיליפ קנליף ליסטר. כל הטקס, כמובן, היה אמור להיות מועבר בשידור ב-BBC.

אבל, תוכניות לחוד ומציאות ארצישראלית לחוד. ביום שישי, ה-27 לאוקטובר 1933, ארבעה ימים בלבד לפני הטקס, נערכה ביפו הפגנה המונית שאורגנה על ידי הוועד הפועל הערבי כמחאה נגד שלטונות המנדט, עקב זרם העלייה היהודית ההולך ומתגבר (העלייה ה- 5). ההפגנה עברה במהירות לפסים אלימים ומאש המשטרה הבריטית נהרגו 14 מפגינים ערבים ועשרות נפצעו.

המהומות התפשטו גם לחיפה, שכם וירושלים וארבעה יהודים נהרגו. לאור המצב, ביום שני, ה- 30 לאוקטובר, יום אחד בלבד לפני הטקס, פרסמו הבריטים הודעה רשמית, כי עקב האירועים "לא מתאים יהיה לסדר את הטכס באופן חגיגי, כמו שהיה מסודר מראש בחיפה". למעשה, טקס פתיחת הנמל צומצם ונערך ללא נוכחות קהל.

וכך, ביום שלישי, 31 לאוקטובר 1933 לפני הצהריים, הגיע הנציב העליון בסירת מנוע לאוניית הסוחר הבריטית "לנקסטרייאן-פרינס", שעגנה במי מפרץ חיפה, מחוץ לנמל. הנציב ופמלייתו עלו על סיפונה והאונייה הפליגה לתוך הנמל, לקול רעמי 17 מטחי תותחים שירתה ספינת חיל הים הבריטית "הסטינגס".

האונייה עגנה בצמוד למזח החדש והנציב התקבל על ידי משמר כבוד של מלחי המשחתת הבריטית "הסטינגס" ויחידה של חיילים סקוטים ותזמורת צבאית סקוטית, הלבושים בחצאיות הלאומיות הסקוטיות. הנציב ופמלייתו עמדו על במת הכבוד והוא שוחח בטלפון עם שר המושבות הבריטי בלונדון ובישר לו על פתיחת הנמל. השר, בתמורה, בירך את הנוכחים.

אגב, גם המהנדס ומתכנן הנמל פאלמר לא נכח באירוע, שכן הוא שוכב חולה בלונדון (ונפטר שנה מאוחר יותר).

למגזין ניתן להיכנס ישירות דרך הכתובת: http://www.haifareport.co.il/newsletter/80years/