אחרי 8 שנים: ביהמ"ש חייב את בזן בתשלום דמי תשתית לחברת נמל חיפה

לאחר שמונה שנים של דיונים חייב בסוף השבוע האחרון בית המשפט המחוזי בחיפה את חברת בזן (חברת בתי הזיקוק בחיפה) לשלם לחברת נמל חיפה דמי תשתית עבור פריקת נפט גולמי בסך של 34.7 מיליון שקל, וזאת לאחר שהחליטה בשנת 2009 על דעת עצמה להפסיק ולשלם תשלום זה.  

בית המשפט קיבל את תביעת התשלום שהגישה חברת נמל חיפה ודחה את טענות בזן בגין החיוב. בנוסף, מאז הוגשה התביעה בשנת 2009 העבירה בזן עוד 120 מיליון שקל ערבויות בנקאיות על חשבון השירותים במחלוקת, כך שחברת נמל חיפה אמורה לקבל תשלום כולל של למעלה מ-150 מיליון שקל בגין שירותים שטרם שולמו לה על ידי בזן משנת 2009 ועד היום.

כמו כן, חויבה בזן בתשלום הוצאות משפט הכוללות את האגרה ושכ"ט עורך הדין של הנמל, גדעון שרויאר, בסך 600 אלף שקל, וכן חויבה לשאת בתשלום של מאות אלפי שקלים נוספים בגין שכר טרחת המומחים והעדים מטעם הנמל.

בזן, שצפויה לערער על הפסיקה, הפסיקה ב-2009 על דעת עצמה לשלם לנמל חיפה דמי תשתית, שבהם מחויב כל בעל מטען שעושה שימוש בשירותי הנמל ובמתקניו. לטענת בית הזיקוק, פריקת הנפט הגולמי שהוא מייבא נעשית דרך מקשר ימי המרוחק 3 ק"מ משובר הגלים של הנמל ואינו דורש שירותים מהנמל, מכיוון שקשירת האניות נעשית בידי החברה הממשלתית תש"ן. לחלופין טענה בזן כי דמי התשתית שנגבים ממנה אינם סבירים לנוכח השירותים שמסופקים לה לכאורה, וכי יש להפחיתם עד לגובה השירות היחסי.

הנמל סירב להכניס את אניות בז"ן למקשר הימי – שנמצא בשטח נמל חיפה - וכתוצאה מכך הגישה בז"ן את התביעה ובה בקשה לסעד הצהרתי כנגד הנמל. מנגד הגיש הנמל תביעה שכנגד ע"ס כ-35 מלש"ח בגין כלל התשלומים שבז"ן נדרשת לשלם לו. הצדדים הגיעו למתווה מוסכם בגדרו נתקבלו מבז"ן ערבויות בנקאיות המותנות בפסק הדין, כערובה להבטחת תשלומי בז"ן.

כאמור, בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את טענות חברת נמל חיפה במלואן. ראשית, ציין ביהמ"ש כי צו פיקוח על המחירים משנת 2005 (שקיבע את דמי התשתית כמחיר קבוע) "צילם" את המצב שהיה קיים טרם הרפורמה משנת 2005. לאחר מכן, צו 2008, שהפך את דמי התשתית למחיר מרבי, הסמיך את הנמלים להפעיל שיקול דעת בקביעת הסכום שייגבה עבור דמי התשתית עד לרף העליון, כאשר הנמלים גבו בפועל את התשלום המרבי – ביהמ"ש סבור כי לא נפל כל פגם בכך, כי מדובר בהחלטה סבירה, וממילא מן הראיות שהוצגו בפניו לא עלה כי מדובר במחיר בלתי סביר. לאחר מכן, בשנת 2010, שוב חזר המחיר להיות מחיר קבוע. לעניין זה קבע ביהמ"ש כי ככל שהיו לבז"ן טענות כנגד המחיר שנקבע בצווים, היה עליה לעורר אותן בתקיפה ישירה בבג"צ, ואין לבוא בטענות כלפי הנמל.

אשר לטענת בז"ן כי לא ניתן כל שירות מחברת נמל חיפה, ביהמ"ש קיבל במלואה את גרסתה של חברת נמל חיפה על פיה ניתן גם ניתן שירות, בדמות פיתוח נמלים, שמירת עומקי הים, שירותי תצפית וכיוצ"ב. ביהמ"ש חוזר על החלטתו משנת 2013 על פיה דמי התשתית אינם "מחיר" אלא אגרה, ומבהיר כי לנוכח מסכת הראיות שהוצגה בפניו עולה בבירור כי האגרה שנגבית כ"דמי תשתית" היא סבירה, וניתן בגינה שירות.