נמל אילת (ומדינת ישראל) נותרו ללא קופצים

מכה לאוצר. חברת כי"ל מקבוצת החברה לישראל הודיעה היום (ב') על פרישתה מהמכרז להפרטת נמל אילת.

בכך נותרה המדינה ללא מתמודדים במכרז, לאחר שכי"ל היתה המתמודדת האחרונה – והיחידה – שהגישה הצעת מחיר.

"המדינה יצאה פתאטית", אמר היום ל"PORT2PORT" גורם המצוי בהשתלשלות העניינים, "הפרישה של כי"ל לא צריכה להפתיע אף אחד. עשו עליהם עלייהום בתקשורת והמדינה לא טרחה להגיב. בשביל מה בכלל היא צריכה נמל? הם שיחקו אותה; קיבלו הסכם להפעלת מסוף בנמל ל-15 שנה. כל מה שהם צריכים זה לקבל שירות טוב ואמין".

הוסיף הגורם: "המכרז לנמל אילת הוא שילוב קטלני של מכרז שהוא לא הגיוני מבחינה כלכלית, עם דרישה מופרזת של המדינה, לתשלום מינימום של 100 מיליון שקל, עם העובדה שהם לא רוצים להגיד מה מצב התשתיות בנמל, עם דרישה להשקעה של 50 מיליון שקל בשדרוג המתקנים, עם מסוף שניתן לכי"ל לתקופה ארוכה ואי אפשר לפתוח את ההסכם, עם קו מכוניות שמסתיים בעוד שלוש שנים ועם היתר בנייה שאי אפשר לקבל, כי הנמל יושב בתוך שמורת טבע. פשוט אי אפשר להשתמש בנמל המצ'וקמק הזה".

בהודעת כי"ל נאמר: "כי"ל החליטה לפרוש מהמכרז על נמל אילת לאחר ניתוח והפקת לקחים מההתמודדות במכרז הראשון והתגובה הציבורית שהתעוררה בגינו, ולאחר שהגיעה למסקנה כי כל התמודדות עתידית של החברה על הפעלת נמל אילת תוביל לאותה תוצאה כמו במכרז הראשון.

"לאור העובדה כי כיל היתה מוכנה לשלם למדינה את הסכום הגבוה ביותר עבור הנמל, תוך הצגת תוכנית עסקית שתבטיח את קיומו, פיתוחו ושגשוגו של נמל אילת, ושמירה על תנאי העבודה ומקור פרנסתם של עובדי הנמל, סביר להניח כי שוב, רק כי"ל היתה נשארת מתמודדת יחידה גם במכרזים הבאים.

"ההחלטה לפרוש מהמכרז התקבלה למרות הביטחון, כי אין סיבה משפטית כלשהי, לא בתחום ההגבלים העסקיים ולא בתחום הריכוזיות, שמצדיקה מניעה מהשתתפות של כי"ל במכרז.

"אנו מקווים ומאמינים כי יכולת הייצוא של כי"ל מנמל אילת תתאפשר גם בעתיד, וזאת בשל החשיבות הגבוהה של ייצוא זה למאזן התשלומים של ישראל ולייצוא של ישראל לאסיה; ולאור חשיבות פעילותה של כי"ל להמשך תפקודו וקיומו של נמל אילת גם בעתיד; ולאור חשיבותה של כיל כמעסיק הגדול בנגב".

הפרישה של כי"ל הותירה את משרדי האוצר והתחבורה במבוי סתום, שלא ברור כיצד יוכלו לצאת ממנו. עם התקרב המכרז לישורת האחרונה, נותרו במירוץ ארבע חברות: כי"ל, גולד בונד שבבעלות שלמה שמלצר ושלומי פוגל, גדות מכליות בבעלות איש העסקים יוסי מימן ופפו ספנות שבבעלות האחים נקש.

גולד בונד היתה הראשונה שהתריעה בפני מינהל רשות החברות הממשלתיות והממונה על ההפרטה במשרד האוצר, שבמידה ולא יורד סכום המינימום, של 100 מיליון שקל, שהציבה המדינה בשלב מאוחר במכרז, היא לא תיגש, כמו גם הסרת חלק מהתנאים שבמכרז. אחריה מסרה גדות מכליות הודעה זהה.

במועד שבו היה אמור להתחיל תהליך ההתמחרות במכרז, נודע שכי"ל היא היחידה שניגשה. לאור זאת, הודיעה רשות החברות הממשלתיות על דחיית הליך ההתמחרות ל-15 באוגוסט.

הישארותו של גורם בודד במכרז עורר רעש במערכת הפוליטית. ח"כ שלי יחימוביץ' הודיעה על כוונתה לפנות לבג"צ במידה וכי"ל היא שתזכה. בנוסף, הודיעו יו"ר מרצ זהבה גלאון וח"כ ראלב מג'אדלה (העבודה) על דרישתם לבטל את המכרז ולקיים דיון דחוף בוועדת הכספים של הכנסת בכדי לדון במצב החדש.

יצוין כי בחודש יוני השנה אמר מנכ"ל חברת ממן (שפרשה מהמירוץ) עופר לינצ'בסקי, שהמכרז הוא "מכירה פומבית מתמשכת".

בוועידת "PORT2PORT" אמר לינצ'בסקי: "אין שום פרמטר של היקף ההשקעה, אין שום פרמטר של שיתוף פעולה עם נמל עקבה, אין שום מחויבות להגדלת הפעילות בנמל. בוודאי שאין מחויבות להביא קווי מכולות. ואם זה המצב, אני חושב שהמכרז הרבה פחות מעניין".

לינצ'בסקי אז ציין: "מה המטרה של הפרטת נמל אילת? ייכנסו ארבע חברות שעברו שנה וחצי של ייסורים, למחשב, וכל אחת מהן תוכל, אחת לשתיים או שלוש דקות, להעלות את הצעת המחיר".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "אנו מכבדים את הודעת מפעלי תובלה על פרישתם מהליך מכירת מניות חברת נמל אילת. בהמשך להחלטת הממשלה, הוועדה למכירת מניות המדינה תמשיך בהליך המכירה אל מול שלושת החברות הנוספות המתמודדות על רכישת מניות המדינה בחברת נמל אילת".

משרד התחבורה לא הגיב לדברים.