מדינה אחת, שפה אחת

מערכת תס"ק ים (תהליכי סחר ממוחשבים בקהילת הים) שפיתוחה על ידי חברת נמלי ישראל החל לפני חמש שנים ונמשך ללא הרף, רשמה שיא של 7.5 מיליון מסרים בדצמבר 2010. זאת לעומת שישה מיליון מסרים בינואר באותה שנה. המערכת הינה אחד הפרויקטים הבולטים עליהם שמים דגש בחנ"י בשנים האחרונות. פיתוחה ושדרוגה מקשר היום בין נמלי הים לבין 1,000 משתתפים מכ-600 חברות, בהם יצואנים, יבואנים, חברות תובלה, משלחים בינלאומיים, סוכני מכס, סוכני אוניות, המכס, מסופים עורפיים ועוד. שלמה ברימן, מנכ"ל חנ"י, ואמירעם היידקר, ראש אגף מערכות מידע בחברת נמלי ישראל גאים על הצלחתה של תס"ק ים ותרומתה הרבה למשק הישראלי ונערכים ליום שאחרי כניסתה לתוקף של מערכת מכס דור חדש.

הרפורמה בנמלים בפברואר 2005 שביצעה ממשלת ישראל יצרה ארבע חברות ממשלתיות חדשות- חברות לתפעול וניהול הנמלים בחיפה, אשדוד ובאילת, וחברת נמלי ישראל שהופקדה על פיתוח תשתיות הנמלים וניהול הנכסים בתחומם. כחלק מכך, חנ"י אחראית על פיתוח התשתיות הטכנולוגיות ושילובן של מערכות מידע מתקדמות לשכלול מערכת הנמלים של ישראל, כל זאת בשיתוף עם חברות הנמל וגורמים שונים בענף. כך נולד מיזם תס"ק ים, שמטרתו היתה ליצור שפה אחידה בקרב קהיליית הים ולשפר את השירות עבור העוסקים בסחר חוץ המשתמשים בהובלה ימית.

"הנמל לא יכול לעבוד היום בלי מערכת המסרים של המערכת. כמה עשרות מסרים עוברים בכל שנייה בשעות הפעילות במערכת במקום בטלפון, בפקס וכולה" אומר היידקר. "אחד היתרונות המעטים שהיו טרום הרפורמה בנמלים ב-2005 הוא שהיתה שפה אחידה ונהלים אחידים להכנסה והוצאת מטענים. עם הרפורמה והמעבר לארבע חברות עצמאיות, היה חשש שכל אחד ימציא שפה משלו, קודים משלו ויחל מגדל בבל- ואז יזמנו את הקמת תס"ק ים. קיבלנו מיד את ברכת המכס ורשות הספנות והנמלים והקמנו מעין ארגון וירטואלי- תס"ק-ים שלמעשה פועל כמו חברה. יש לו "דירקטוריון" הכולל נציגים של כל חברי הענף שמתכנס פעמיים בשנה ודן בתקציב, ביעדים אליהם אנו שואפים".

חנ"י מנהלת את פרויקט תס"ק ים בשיתוף עם מכלול הגורמים הפועלים בענף- חברות הנמל, משרד התחבורה- רשות הספנות והנמלים במשרד, משרד האוצר-רשות המסים, גורמי הביטחון ועוד. בנוסף, חנ"י מממנת את המערכת. "הראיה של חנ"י היא להתייחס אל המערכת הזאת כתשתית לכל דבר- טכנולוגית וניהולית. כמו שאנחנו משקיעים בשוברי גלים, כמו שאנחנו בונים מסופים ומשדרגים רציפים, המערכת הזו אמורה לתת מענה למה שאנחנו מצווים על פי החוק- לייעל ולהשקיע בתשתיות ובמשאבים הנמליים" מציין ברימן.

ההצטרפות לשימוש במערכת הוצע לפני חמש שנים למשתמשים בנמלי הים כפעולה וולונטרית. ההצטרפות מרצון הביאה להתרחבות השימוש באופן שלא עורר אנטגוניזם. המשתמשים במערכת הבינו את התועלת עבורם וידעו שעדיפה מערכת אחת לענף הנמלים מאשר עבודה מול מספר מערכות. "למרות שכל עדכון קטן חייב להיות מלווה לעתים גם בכסף מצד כל החברים בשרשרת הלוגיסטית, המעניין הוא שעם התרעמות קטנה, כזאת או אחרת, המערכת ממשיכה לעבוד ברוח התנדבותית וללא תקנות, חוקים וצווים. זה טוב ותורם לכולם" אומר ברימן. עם זאת, כיום המערכת הזאת היא "התנדבותית במרכאות". "מצד אחד טוב לי להגיד שזה בהתנדבות, אז כל אחד מרגיש שלא אוכפים עליו משהו, אך בראיית המדינה מדובר על שימוש חובה במערכת. כיום המערכת היא עובדה וזה כבר בלתי הפיך, כי להכניס היום מכולה לנמל ללא שימוש בתס"ק ים יהיה קשה מאוד- תיכנס מכולה אחת לחודש במקום אחת לשעה." מציין ברימן.

שירותים מקוונים

אז איך זה עובד בעצם? תס"ק ים הינה מערכת קהילתית (Port Community System) המבוססת על מערך מיתוג מסרים ממוחשב ומאובטח, מבוסס כספות וירטואליות שבאמצעותו מועברים מיליוני מסרים אלקטרוניים בין חברי קהילת הים. מסרים אלה מחליפים טפסי נייר ומנתבים מידע בין הגורמים השונים. פעילות תקינה של המתג קריטית לסחר הימי. במתג 600 כספות וירטואליות, ביניהן מועברים כ-80 סוגי מסרים, כגון: מסר תעודת אחסנה, מסר חשבונית, מסר מצהר רשימוני מכס ועוד רבים. 1,000 משתמשים נהנים מעשרות שירותים מקוונים שמעניקה המערכת כמו סטטוס מכולה, עומס מותר של משאית ודיווח על הגעת אוניה. מערכת תמיכה במשתמשים- דו"ח צפי אוניה, דו"ח היתר הפלגה, פקודות מסירה: מערכת מובילים ועוד.

מערכת תס"ק ים מקצרת למעשה את תהליכי השינוע ומניבה חסכון בתשומות. לקוחות הנמלים נהנים מעבודה עם מערכת מידע אחידה מול נמלי הים השונים, ומחסכון במשאבים רבים. כל תהליכי הליבה של הייצוא והייבוא למדינת ישראל מתבצעים כיום ללא ניירת. המיזם כולל סל שירותים מקוונים לקהילת הים באתרי האינטרנט של החברה וחברות הנמל. "למעשה כל תהליכי הייבוא והייצוא מבוססים על המסרים. בנמל אשדוד, בו הקמנו את השער החדש, נהגי המשאיות לא מגיעים עם ניירות, בעתיד זה יקרה גם בנמל חיפה" מציין היידקר.

מערכת תס"ק ים היא זו שאיפשרה את הקמתו של השער החדש בנמל אשדוד על ידי חברת נמלי ישראל. לדברי ברימן, "מערכת תס"ק ים היא אחד מהנדבכים שפועלים בשער. זה מאפשר למשאית להיכנס לנמל בלי ניירות. נהג משאית נכנס לנמל בצורה חופשית, אבל לפני שהוא הגיע מערכת שלמה של מסרים 'התרוצצה' בעורף, כאשר בסופו של תהליך מועבר מידע מדויק לגבי הנהג שמגיע, מספר רכב, סוג המטען והפעולות שהוא נדרש לעשות בנמל".

שאלה: מה התהליך שעובר נהג משאית במתחם השער בנמל אשדוד?

היידקר: "לכל נהג יש כרטיס אלקטרוני שברגע שהוא עובר בשער, מערכות השער יודעות מהן הפעולות שהמשאית אמורה לעשות בנמל, חיישנים שונים מצלמים את מספר המכולה ומספר המשאית על מנת לוודא כי המידע במערכות הנמליות נכון. המערכת שולחת הודעת SMS לנהג- המבהירה לו כי כל המידע תקין והוא יכול להגיע לנמל. זהותו מאומתת באמצעות טביעת אצבע וצילום ומיד אחר כך הוא מקבל הוראה לאיזה מנוף לגשת. במקביל, מערכת ה-TOS (לניהול מסופי מכולות) מקבלת הוראה להפעיל את המנוף ואיזה מכולה לשחרר לאותו הנהג. השפה האחידה היא הבסיס לאינטגרציה בין התהליך המסחרי לתהליך הלוגיסטי. היה צריך ליצור את השפה הזו לכל פעולה. זה תהליך מאוד מורכב טכנולוגית".

ברימן מוסיף: "כשאני יוצא מדי פעם לסייר בנמלים, הקריטריון שלי לזהות אם שער הנמל מפותח או לא מפותח- לפי הצפירות בשער. היום אני מגיע לנמל חיפה ויש צפירות בבוקר ואני מבין את המחאה של נהגי המשאיות, ואנחנו עובדים במרץ עם חברת הנמל על פיתוח שער חדש. לפני פרויקט השער בנמל אשדוד נהגי המשאיות היו עומדים בחוץ שעה וחצי והיו צריכים לצאת מהמשאית בכדי לאשר את הניירות. כשהתחלנו את הפיילוט שאלנו את עצמנו- איך נשכנע את הנהגים? ידענו שבהתחלה יהיו בעיות, אז העמדנו דיילות ודיילים שחייכו וחילקו פרח, מתנה קטנה או שלגון - והם היו מרוצים. בסופו של דבר, המובילים רבו על הזכות להשתתף בפיילוט. כולם רצו להשתתף וגם אם הנהגים היו נתקעים לפעמים חצי שעה, לא היה צורך לצאת מהמשאית ולחכות באשנב לאישור כניסה. ועכשיו שקט בשער של אשדוד. היה חשש שתהיה בעיה עם השפה- אך למעשה המערכת מדברת עם כולם, אם אין תקלה, תוך שלוש דקות המשאית בתוך הנמל והנהג מקבל פתק בו כתוב מה סדר הפעולות שלו. ללא תס"ק ים לא היה מפותח השער החדש".

מערכת תס"ק ים היא לא התשתית המחשובית היחידה שמשלבת חנ"י בנמלים, בשיתוף עם חברות הנמל, בכדי לייעל את תהליכי העבודה. בעבר הטמיעה את מערכת TOS בנמל אשדוד, ובפרויקט מתחם השער המודרני שולבו מערכות טכנולוגיות מתקדמות לצד מערכת תס"ק ים. אחת המערכות האלה היא מערכת פרופיילינג מקומית לבידוק מקדים של מטענים, אשר עובדת בנפרד מהמשקף של המכס בנמל. המערכת נועדה לנתח את המידע על מטענים הצפויים להיכנס לנמל בהיבט הביטחוני. זאת על מנת לצמצם את מספר המכולות שאמורות להיפתח פיזית ולייעל את עבודת השער. "מערכת הפרופיילינג מדליקה נורות אדומות במקרים שהוגדרו על ידיי גורמי הבטחון, ומסבה את תשומת ליבם של צוותי הנמל" אומר ברימן. "הרעיון הוא לצמצם את הצורך בבדיקה פיסית" מוסיף היידקר.

השולחן העגול

ההצלחה וההתפתחות הגדולה של פרויקט תס"ק ים הפתיעה גם את חנ"י. השינוי התפיסתי הגדול שעשו בחנ"י ב-2005 כאשר הבינו כי השקעה במערכת מחשוב היא בעצם השקעה בתשתית, הביאה להתפתחותה של מערכת שיצרה קשר בין משתמשי הנמלים לא רק בעבודה היומיומית, אלא גם ברצון לשפר אותה ולהפוך את הליכי העבודה ליעילים ומהירים יותר. "ההישג הגדול הוא שיושבים פעם בשבועיים נציגים של כל הגופים שמשתמשים במערכת סביב שולחן אחד" מציין היידקר. סביב השולחן העגול של תס"ק ים מתדיינים הצדדים במסרים החדשים שיש לפתח, וכן אילו מסרים דחופים יותר מאחרים. "קודם כל, לפני הטכנולוגיה, חשוב להגיע להסכמה" אומר היידקר.

כך התפתחה המערכת ונוספו בה שיפורים ומסרים נוספים והיא ממשיכה לכסות עוד ועוד תהליכים בסחר החוץ, גם כאלה שלא קשורים ישירות לקשר של היבואנים והיצואנים מול הנמלים, אך הינם חלק מהעבודה השגרתית בענף סחר החוץ, נוספים אט אט שירותים חדשים שמספקת תס"ק ים. מדי רבעון מפיקה חנ"י מידעון שמפרט את כל הפעילויות הקשורות למערכת תס"ק ים וניתן דרכו ללמוד על הפיתוחים והשיפורים במערכת ומועד הטמעתם. "לא ידענו שזה יתנפח ככה. אני לא האמנתי שיבואו ויבקשו עוד דברים. האמון שנותנים במערכת הזאת, דוחף אותה קדימה" אומר ברימן.

בעבור מנכ"ל חנ"י, שמתוקף תפקידו אחראי על פיתוח וייעול המערכת הנמלית של ישראל, מערכת תס"ק ים היא תשתית נמלית שנועדה לפתח את המשק הישראלי. "אני מסתכל תמיד בראייה משקית- לאומית" אומר ברימן. ברימן מסתכל על הפיתוח הנמלי מנקודת מבטה של המדינה, שאומנם ביצעה את ההפרדה בשנת 2005 ונתנה עצמאות לגופים השונים, אך רצתה לשמור על שפה אחידה בין הגורמים. "מבדיקה שערכה חברת נמלי ישראל עולה כי, פרויקט תס"ק ים חוסך למשק ישירות כמאה מיליון דולר בשנה על פי מדדים מקובלים בעולם, וזה היה הנימוק שלי כשבאתי לפני הדירקטוריון שלי לאשר את המשך מימון המערכת, והצגתי את החיסכון הצפוי למערכת הנמלית" מציין ברימן.

שאלה: האם אי פעם נשקל לקנות תוכנת מדף כמו תוכנת ה-TOS?

היידקר: "מתברר שאין מערכות מדף כאלה. באיחוד האירופי לא רק שכל מדינה עובדת אחרת, אלא כל נמל עובד אחרת. הספנות קיימת הרבה זמן עם מסורת של אלפי שנים וקשה לשנות הרגלים. הרשימון הישראלי כדוגמא לא תואם לרשימון במקומות אחרים בעולם. כך, בפועל קיים תקן ישראלי כפי שקיים תקן מקומי בארצות אחרות, אך המגמה העולמית היא איחוד תהליכים".

שאלה: כיצד זה עובד בעולם? האם יכול להיות נמל אחד שיעבוד עם מערכת אחת ואחר עם אחרת?

ברימן: "אין כאלה הרבה בעולם כמו שאנחנו מכירים, יש עוד מקומות בעולם בהם חנ"י או רשות הנמלים המקומית מפתחים, ברמה כזאת או אחרת מערכות. אצלנו אני חושב שזה מעל ומעבר. בסקר שיתפרסם בקרוב בכנס השנתי של IAPH (איגוד בינלאומי של הנמלים)סקרו את המערכת שלנו כחלק מעשרת מערכות הסחר הקהילתיות הממוחשבות המתקדמות".

שאלה: האם מערכת תס"ק ים היא מוצר שחנ"י שוקלת למכור לחו"ל?

בריימן: "התשובה היא כן, אבל צריך לקחת בחשבון שמדובר במערכת מאוד רגישה שיכולה לעצור את כל תהליך סחר החוץ של מדינה. יש לנו אחריות ולכן אנחנו גם מגבים את עצמנו, יש לנו אתר גיבוי עם שרתים וטכנאים זמינים 24 שעות ביממה. אני לא רוצה להגיד שאנחנו יוצאים במבצע שיווק- אנחנו בוחנים את האפשרויות. אבל בהחלט יש לנו מספר מערכות מחשוב שהן רלוונטיות וניתנות ליישום, אפילו את מערכות השער באשדוד, ואף היתה פנייה מצד כמה חברות בעניין. הכנסות חשובות אבל היתרון עבורינו הוא שכל מערכת כזאת שאנחנו מפתחים, משדרגת את הידע המקצועי שלנו בסדרי גודל".

נחיתה רכה

באירופה הכיוון הוא לסטנדרטיזציה של מערכת אחידה ולפי היידקר זו הכוונה גם במערכת דור חדש של המכס. "לפי החלטת ועדת ההיגוי אנחנו צריכים להיות הגוף המתאם עם הסחר הימי תחת מערכת מכס דור חדש. קודם כל לייצג את הסקטור הימי, לתכנן התאמת מערכות המידע, מה שאנו מכנים 'נחיתה רכה'" אומר היידקר. לדברי ברימן, "כשביקשו מאיתנו לייצג את קהילת סחר החוץ מול המכס בכל מה שקשור למערכת הדור החדש, זה חייב אותנו להתאים את הידע והטכנולוגיות שלנו, כי המכס הולך לפתח מערכת חדשנית. כל שדרוג אצלינו בסופו של דבר תורם לסחר החוץ, המערכת כל הזמן מתעדכנת".

מערכת מכס דור חדש לא תהיה מקבילה למערכת תס"ק ים, לדברי היידקר. המערכת של המכס תעסוק בתהליכים הקשורים למכס ולא בתהליכים בין חברי קהילת הסחר הימי, שזה עיקר פיתוח תס"ק ים העתידי. "מתוך 80 המסרים רק 20 בערך קשורים למכס, אבל יש המון אינטראקציה דרך המערכת שלא קשורה למכס" מסביר היידקר.

הצעד הבא שמתכננת תס"ק ים הוא לעשות התאמה דומה של המערכת גם בעבודת קהיליית הים מול גורמים בעולם. "הרעיון הוא שאוניה שמגיעה מנמל אירופי, בישראל תעבוד מול נמלי ישראל כפי שהיא פועלת מול כל נמל אירופאי. את ההתאמה הזו אנחנו מתכוונים לעשות עם סוכני האוניה בארץ. את ההמרות הנדרשות למכס ולנמלים יעשה תס"ק ים" מספר היידקר. פרויקט נוסף אותו בודקים בתס"ק ים הוא ייתור כמות הניירת המלווה מטעני יצוא ישראלים לחו"ל. אוניה של אגרקסקו, למשל, המיועדת לצרפת שולחת באוויר במקביל ערמות של נייר, אותם מעונינים בחנ"י להחליף במסרים. לצורך כך תס"ק ים בונה קשרים עםPort Community System (PCS) בצרפת ומתגים אירופאים נוספים, שיש להם אינטרס דומה לפשט את העבודה ולהעביר חלקים ניכרים ממנה במסרים.

"זהו חלק מהתכנית שלנו לחמש השנים הקרובות" אומר ברימן. "זו השיטה שלנו- תוכניות חומש. תס"ק ים היה תכנית לחמש שנים וזה הצעד הבא. חשוב לנו ליצור את התהליך. אם אני נכנס למחויבות מול קהילה, על אחת כמה וכמה בגלל שזה התנדבותי, אין מצב שאני לא אעמוד בהבטחות שלי".