מבקר המדינה: רספ"ן אינה חוקרת תאונות ימיות ולא שומרת דיה על כוח העבודה הישראלי

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, מותח ביקורת חריפה על נהלים, סדרי עבודה וקבלת החלטות ברשות הספנות והנמלים (רספ"ן) בנושאי הצטרפות המדינה לאמנות בינלאומיות, כוח אדם ימי, ביצוע סקרים ומחקרים, חקירת תאונות ימיות במעגנות לחופי הים התיכון ורפורמה בנמלים.

ישראל, כותב המבקר, חתומה על 21 אמנות בינלאומיות בתחום הימי, מתוך רשימה של 61 אמנות כאלה, הווה אומר "פיגור של ממש" בהצטרפות לאמנות בינלאומיות בנושא ספנות ושיט וביצירת הנורמות הנדרשות בחקיקה הישראלית לצורך יישומן. לא זו בלבד, אלא שהמדינה הצטרפה לחלק מהאמנות בעיכוב של יותר מ-20 שנים, כשרספ"ן ומשרד התחבורה לא קידמו הצטרפות לאמנות.

בביקורת שערכה בשנת 2009 הסוכנות האירופית לבטיחות ימית נקבע שחלקים ממערכת ההכשרה וההסמכה של ימאי ישראל אינם מעוגנים בחקיקה.

המבקר הוסיף שלמרות תמיכת הממשלה בספנות תחת דגל ישראל כדי לשמר את מספר הימאים הישראלים בצי הסוחר הישראלי, קטן מספרם משנת 2007 ועד 2010 בכ-17%.

לינדנשטראוס מותח ביקורת על רספ"ן, בזה שאז משנת 2005 היא לא ביצעה ולא הזמינה מחקרים בנושאי הספנות והנמלים, אלא מסתמכת על מחקרים וסקרים שחברת נמלי ישראל (חנ"י) מזמינה, אף שבהגדרתם הם שונים מצורכי רספ"ן כרגולטור של ענף הספנות. כאן, לדברי המבקר, עלול להיווצר ניגוד עניינים לגבי ביצוע המחקרים.

זאת ועוד: ברספ"ן לא בוצעו רישום ותיעוד מרוכז של כל תאונה ימית שהתרחשה בשנים 2008-2011, בכלל זה לא פורטו היכן התרחשו התאונות, כיצד הן התרחשו וכיצד טופלו. ברספ"ן גם לא היה נוהל לחקירת תאונות ולא נקבעה הנחיה בדבר הכישורים הנדרשים וההשכלה הנדרשת מחוקר תאונות ימיות.

נקודה כאובה נוספת היא שמשנת 1999 לא ביצעה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בחינה נוספת של תכנית הפיתוח למעגנות. רספ"ן, כותב המבקר, לא הכינה נוהלי פיקוח למעגנות ונמלים וגם לא הכינה תוכנית לפיקוח על תשתיות במעגנות ועל תפעול מעגנות. לחלק מהמעגנות (נמל עכו, מעגן שביט, ונמל יפו) לא היה רישיון עסקים, אף שהם טעוני רישוי על פי החוק.

המבקר כותב עוד שטרם יושם ההסכם בין חנ"י ובין רספ"ן להפעלת סמכויות מנהלי הנמלים בנמלי אשדוד וחיפה. בידי מנהלי הנמלים לא היו סמכויות בתחום של ניתוב אניות בנמלים ושל תצפיתנים ובתחום הפיקוח על הכנסת משאיות לנמל ואף לא היתה בידיהם אחריות לביטחון המרחבי. לפיכך, חברות הנמל הן שהפעילו סמכויות אלה, שלא בהתאם להחלטת הממשלה מאוגוסט 2008. מן הראוי שרספ"ן תנתק את הקשר עם חנ"י לגבי המימון של מנהלי הנמלים ולגבי תפקודם.

רספ"ן גם לא יזמה השוואה בין תעריפי השירותים בנמלים השונים ובין התעריפים בנמלים בעולם. כדי לאפשר לבעלי המטענים הסתגלות הדרגתית לשינוי בתעריפים, נקבע בצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל), התש"ע-2010, מנגנון ההשבה, ולפיו בעלי המטענים הקטנים שערך המטען שלהם גבוה יסבסדו את בעלי המטענים הגדולים שערך המטען שלהם נמוך יותר. בצו הפיקוח לא הוגבל סכום ההשבה, וחנ"י מימנה את הגירעון בסכום של 60 מיליון שקל שנוצר בגין מנגנון ההשבה.

המבקר ממליץ שעל משרד התחבורה ומשרדי הממשלה השונים לפעול בנחרצות לקידום הצטרפות ישראל לאמנות בינלאומיות בתחום הספנות, שעליהן חתומות המדינות החברות בארגון הימי הבינלאומי, על מנת למנוע חשיפה לסנקציות בינלאומיות אפשריות כגון: מניעה מימאים ישראלים לעבוד באניות ברחבי העולם, החמרה בתנאי העגינה של ספינות ישראליות בנמלים זרים או מניעה מחברות ספנות זרות מלעגון בנמלי ישראל.

על משרד התחבורה ורספ"ן למצוא דרכים לשמירה על כוח האדם הימי ולפיתוחו, שתכליתו להבטיח את אי-התלות של הספנות הישראלית בימאים זרים, בייחוד בשעת חירום. הדבר חיוני ביותר מכיוון שהסחר של מדינת ישראל מתקיים ברובו בדרך הים.