לין למבקר המדינה: רשות התחרות כשלה בתפקידה

עו״ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר: רשות התחרות תחת ניהולה של עו"ד מיכל הלפרין כשלה חמורות בהפעלת סמכויותיה בכל הקשור לתפקוד נמלי הים, ובמחדל זה תרמה ישירות ומשמעותית להעלאת יוקר המחייה בישראל.

עו״ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר לין פנה אל מבקר המדינה על מנת שיבחן את דרך התנהלותה של רשות התחרות מול התפקוד הבעייתי של נמלי הים. עיקר טענתו – רשות התחרות אינה מפעילה סמכויותיה מול מונופולים מוחלטים שהם בבעלות המדינה.

לטענת לין, ככל הידוע, נמלי הים אשדוד וחיפה הם מונופולים מוחלטים בבעלות המדינה. הם מונופול גם על פי ההגדרה הכמותית של השירותים שהם נותנים וגם בבחינת היות כל אחד מהם כוח שוק בפני עצמו. לדבריו, בהתאם לסעיף 29 אי מוטל איסור על בעל מונופולין לנצל לרעה את מעמדו. רואים אותו כמי שפגע בציבור אם פעל בדרך של צמצום של היקף השירותים המוצעים על ידו.

בהתאם לסעיף 30 של חוק זה, רשאית רשות התחרות אם היא נוכחת שהציבור נפגע כתוצאה מהתנהגותו של בעל מונופולין, לתת לו הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה במהלך חמש השנים האחרונות ובמיוחד בשנים 2020 ו-2021 היה כל המשק והציבור בישראל מודעים לבעיות המיוחדות שנוצרו בתפקוד נמלי הים כתוצאה מהמתנה ממושכת של אניות מחוץ לנמלים וזמני הפריקה והטעינה. היתה ידיעה ברורה שפיגורים אלה בפריקת מטענים או בטעינתם, גורמים נזק כבד למשק ומעלים במידה ניכרת את הוצאות חברות הספנות, היבואנים והתעשיינים בכל הקשור לפריקת המטענים או טעינתם.

לין כותב למבקר המדינה כי ״פירוט מלא על מצב נמלי הים אפשר למצוא גם בדוחות הכלכלן הראשי של האוצר וגם בדוחות רשות הספנות והנמלים. ההשפעה על יוקר המחיה היתה דרמטית. לא רק שכלל האגרות וההיטלים עלו אלא שגם כתוצאה מכך עלה גובה מסי היבוא; שכן מסי היבוא מוטלים על הערך היבואני הכולל את הוצאות היבוא כולן. התפקוד הנמוך של נמל אשדוד היה פרי החלטה מושכלת שלא לגייס כוח אדם זמני נוכח הצפי של הקמת נמלי ים חדשים בתחרות ישירה.

מה שהחמיר את בעיית התפקוד המוגבל שבוצע בנמל אשדוד היתה העובדה שבלאו הכי מחירי ההובלה הימית הכלל עולמית המריאו כפי שהתרחש רק לעיתים רחוקות בעבר.

רשות התחרות, שלא היתה עיוורת למצב, שהיה בבחינת מידע כללי בקרב רשויות המדינה והציבור, לא הפעילה את סמכותה. נמל אשדוד, לדוגמה, לא פעל בתפוקה מלאה על שום שמכוח החלטה מושכלת הוא העדיף שלא לגייס כוח אדם זמני נוכח העובדה שבחלוף כמה שנים יוקמו נמלי ים מתחרים.

לדברי לין, הוא פנה לממונה על רשות התחרות שלוש פעמים ורק בפעם השלישית זכה למענה, אשר לדבריו, ״הדהים אותי״: ״המענה היה שהטיפול בנמלי הים נעשה במסגרת רחבה של הקמת נמלי ים חדשים בישראל״.

לין כותב למבקר המדינה: ״אבל לכל ידוע שבאותן השנים עד אשר יוקמו ויפעלו במלוא התפוקה נמלי הים החדשים, נמלי הים הקיימים עובדים בתת תפוקה וגורמים נזק כבד לכלל הציבור ולמשק המדינה על שום שהם מגדילים את העלויות. ובאותה תקופה קריטית גם דוחפים מעלה את יוקר המחיה בישראל. ואני מדגיש שוב: תיאור תפקוד הנמלים מוצא ביטויו בדוחות אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר וכן בדוחות רשות הספנות והנמלים. מבחינת רשות התחרות, תקופה זו, הקודמת להקמת נמלי הים התחרותיים, כאילו אינה מובאת בחשבון וכאילו לא נגרמים נזקים אדירים למשק ולציבור בכללו״.

לין ממשיך וכותב: ״מאחר ובמבנה תפקודו של הממשל בישראל, הגוף היחיד שיכול היה להורות לנמלי הים לפעול במלוא התפוקה או לפחות ברמת תפוקה סבירה היא רשות התחרות הכלכלית; אי נקיטת עמדה על ידה והימנעות פעולה היתה בבחינת מחדל חמור. העדר שימוש בסמכות סטטוטורית ובמודע על מנת למלא את תפקידה המרכזי כמי שמונעת ממונופול לפגוע באינטרס הציבורי ולהעלות את יוקר המחיה״.