יבואני התבואות: לא מסתמן פתרון לבעיית התורים

באסיפה השנתית של איגוד יבואני התבואות שהתקיימה אתמול, סקר יו״ר האיגוד, מר איתי רון, את המצב יבוא התבואות לישראל מבחינת נמלים, תפוקות ותשתיות. יו״ר האיגוד ציין כי שנת 2022 התאפיינה בהמשך ירידת רמת השירות בנמלים, ובעליית זמני ההמתנה בתור כניסת האניות לפריקת מטעני חיטה, סויה, תירס ועוד.

נזכיר כי על פי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר הנזק השנתי שנגרם למשק בשל העיכובים וקצב הפריקה האיטי בנמלים מגיע למעל 9 מיליארד שקל, ובעל השלכות על יוקר המחייה כמו גם נזק למפעלי מזון, מכוני תערובת ולטחנות קמח, בשל עיכובי אספקה.

רון ציין באסיפה השנתית כי ״ממגורות גדות/דגון בחיפה עבדו במאה אחוז תפוסה בכל שנת 2022, כשבמהלך אוגוסט, היתה שביתה שעיכבה את הפריקה. במשך כל השנה, לא היה אפילו יום אחד ללא המתנת אניות בממגורות גדות/דגון חיפה. לאורך השנה, התור לפריקה עמד על מספר שבועות. בעקבות השביתה באוגוסט, כל האניות שפרקו בסוף השנה, המתינו כחודש מחוץ לנמל כדי להיכנס לרציף לפריקת התבואות״.

״כפי שהמצב נראה כעת״, ציין רון באסיפה השנתית, ״לא ניתן לפתור את בעיית התורים הקשה איתה אנו מתמודדים בזמן הנראה לעין, מבלי שנמל אשדוד יפרוק אניות בקצב סביר״.

לדבריו, ״מערך המסוע, שנבנה בנמל אשדוד בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, פורק כעת במשמרת אחת עד שתיים ביום, כתוצאה ממחסור בצוותי פריקה. אבל גם אם וכאשר יתחיל לפרוק בקצב גבוה - הממגורה אליו מוביל את התבואות עלולה להתמלא עד אפס מקום, כיוון שלא נעשתה השקעה בשיפור יכולת ההוצאה ממנה ובקיבולת שלה. המסוע עשוי להוביל  15 אלף טון ביום בתפוסה מלאה, אולם הממגורה יכולה להוציא רק 10-12 אלף טון. גודל הממגורה הינו כ-60 אלף טון - כגודל אנייה אחת. מובן שזה יחס לא הגיוני״.

רון הוסיף כי ״המחסור בצוותי פריקה בנמל אשדוד מורגש ומשפיע באופן שלילי על קצב הפריקה. לדוגמה, אנייה שנפרקה ישירות מהנמל אל הלקוחות ביצעה פריקה במהלך כל חודש דצמבר ועד 9 בינואר - 40 ימים - פריקה שהית יכולה לארוך שבוע עד 10 ימים עם תפקוד הולם מבחינת צוותי הנמל. בשל התפקוד הגרוע של נמל אשדוד, נאלצים יבואני התבואות הדרומיים לפרוק בנמלי הצפון ולהוביל את המטענים באמצעות מאות משאיות בכל יום בכבישים לדרום. כך, למשל, פרק לאחרונה מפעל סולבר - שנמצא במרחק של כ-3 ק״מ מנמל אשדוד - אנייה עם מטען של כ-8,000 טון פולי סויה  בחיפה, והוביל את המטען באמצעות כ-250 משאיות דרומה״.

באסיפה הובעה תקווה כי עם העברת הבעלות על נמל חיפה לידיים פרטיות, תתבצע  השקעה ראויה בפריקת אניות התבואה ויהיה שיתוף פעולה מלא עם הנהלת הנמל הפרטי.

נקודת האור בתחום פריקת אוניות התבואה, שצוינה באסיפה השנתית היא התכנית להקמת ממגורת תבואות חדשה בנמל מספנות ישראל.

היבואנים ציינו כי ״הממשלה חייבת למצוא פתרון גם לממגורת דגון, שלפי תכנית ההתחדשות העירונית משנת 2016 אמורה לשנות ייעוד למבנה תיירותי״, אמרו היבואנים.

מצ"ב תמונה אמבר מכון לתערובת, אסמי עוז, מ.א.ר מסחר וספנות, ג'סקו - חברה כללית להשגחה, דיזנגוף - סחר, קבוצת טחנות קמח מפרץ - גדולות - מאן, מילובר – מכון מרכזי לתערובות, סולבר, צנציפר – חברה ליבוא תבואות ומספוא,  קוראל שירותי ים, קמור שירותי ספנות, שינטרקו ושטיבל טחנות קמח  - ללא קרדיט צילום.