יבואני התבואות: זמן השהייה הממוצע לפריקת אניית תבואה התארך בכ-50%

בהמשך לדיון אתמול על תפקוד הנמלים בוועדת הכספים של הכנסת, מתפרסמים נתוני ההמתנות בנמלים שאסף איגוד יבואני התבואות ומוצרי הגרעינים לפריקת אניות התבואה והגרעינים (תירס, סויה ועוד) במחצית הראשונה של 2017.

על פי הנתונים, בחצי השנה הראשונה של 2017, זינק זמן השהייה הממוצע ליותר מ- 6.5 יממות.
מאיגוד יבואני התבואות נמסר כי רק לפני ארבע שנים, בשנת 2013, זמן השהייה הממוצע בנמלי ישראל של אניות הצובר, הנושאות מטעני תבואות וגרעינים בתפזורת, עמד על קרוב ל-4.5 יממות – נתון שהוא בפני עצמו חריג ביחס לזמנים המקובלים בנמלי העולם המערבי.

בממוצע, אניות התבואה שוהות בנמלי הארץ בהמתנה לפריקתן, קרוב ל-3 יממות (2.85 יממות), ועוד קרוב ל-4 יממות (3.80 יממות) במהלך פריקת התבואה עצמה.

איגוד יבואני התבואות ומוצרי הגרעינים מתריע כבר תקופה ארוכה על שורת מחדלים בנמלים, שגורמת לשירות הגרוע, שניתן לפריקת האניות עם מטעני התבואות והגרעינים, ועקב כך, להארכת זמני שהייתן בנמלים. כתוצאה מכך, מתריעים באיגוד, מתייקר מחיר יבוא התבואות והגרעינים לישראל, בהיקפים שגדלים משנה לשנה, ומתגלגלים בסופו של יום לכיס האזרח שנאלץ לשלם יותר, בין היתר, על ביצים, לחם, עופות וגבינות.

לדברי אלי סיון, יו"ר איגוד יבואני התבואות לישראל: "זמני ההמתנה לפריקה מתארכים כתוצאה מחוסר תשתיות מספקות בנמלים, מחוסר יעילות, בשל מחסור קבוע בכוח אדם ומסיבות נוספות. אשתקד עמד היבוא על כ-5.5 מיליון טון תבואות, שהם 95% מהנדרש למשק הלאומי. כשלושה רבעים מהיבוא מהווים חומרי גלם בהכנת מזון למשק החי (לגידול בקר, עופות ודגים). כחמישית מהיבוא מיועדת להכנת קמח למאכל אדם (לחם, עוגות, פסטה וכיו"ב), והיתרה מיועדת לייצור שמנים (בעיקר שמן סויה וקנולה) ולייצור עמילן (גרעיני תירס). אנחנו מדברים על נזק של כ-240 מיליון שקל בשנה, אשר מתגלגל בסופו של דבר לאזרחים ומייקר מחירי המזון בארץ".

סיון הוסיף כי "לאחרונה התחלנו לחוש, לראשונה, הבנה במשרד האוצר למחיר שמשלם הציבור בשל חוסר יעילות הנמלים, אך עדיין אנחנו לא רואים תכנית פעולה רחבה ותקציבים ייעודיים לשינוי המצב כיום".