עם גידול שטחי הערים ופיתוח הכלכלה במדינה, עתודות הקרקע הזמינות לבנייה ופיתוח קטנות והביקוש להן רק הולך וגדל. בתחום התשתיות הימיות, המחסור בקרקע זמינה להקמת רציפים ומבנים ימיים הינו מהותי, וזאת בשל אילוצי זמינות חוף פנוי מול חופי המדינה - שמורות טבע, אזורי אנרגיה, נתיבי שייט, נתיבי תחבורה יבשתיים ועוד. כידוע, מתוך כ-180 ק״מ רצועת חוף, כ-160 ק״מ תפוסים כבר כיום. כמו כן, קיים לחץ ציבורי מתגבר להרחיק מתקנים תעשייתיים מהיבשה.
מזה עשורים שהאנושות שוקדת על פיתוח טכניקות ושיטות להרחבת הקרקע הזמינה לתוך הים לדוגמא באמצעות ייבוש שטח ימי או באמצעות הנחת משטחים צפים שניתן להקים עליהם תשתית כלשהי לצרכים שונים כגון: תעשיה, שדה תעופה, נמל ימי, מגורים, חקלאות וכיו״ב. במספר מדינות בעולם כבר יושמו פרויקטים של איים מלאכותיים למטרות שונות. מחקר ופיתוח בנושא איים מלאכותיים מהווים למעשה המשך של העמקת הידע והיכולות של חנ״י שנצברו במשך שנים רבות, כחברה שמהווה אוטוריטה מקצועית עבור משרדי הממשלה בתחום ההנדסה הימית.
מעבודות שנעשו אודות המרחב הימי בישראל, נמצא כי אזור חדרה מהווה פוטנציאל לפיתוח עתידי של אי מלאכותי. יתרונות המקום מבחינה תכנונית הן שרצועת החוף כבר מופרת על ידי נמל אנרגיה לייבוא פחם לתחנת כוח, הקרבה לעורקי תחבורה ראשיים כמו כביש 65 והאפשרות לשימוש במזח הפחם כחלק מגשר הגישה לאי המלאכותי. בדיקת ההיתכנות והתכנון הראשוני יבוצעו ביחס לחופי חדרה, אולם המסקנות שיעלו ממנו יאפשרו קבלת החלטה רחבה יותר, שאינה קשורה בהכרח למיקום זה.
בשנים האחרונות, חברת נמלי ישראל, באמצעות חברת HPA האמריקאית, מקדמת בדיקת התכנות ותכנון הראשוני של אי מלאכותי צף לצורכי נמל מול חופי חדרה. בין היתר, כחלק מהתכנון הראשוני, בוצעו מודלים נומריים-מתמטיים. לדוגמה, מודלים נומריים לקביעת אלטרנטיבות לתנוחות ראשוניות של האי ומודלים לקביעת זמני בטלה ברציפים (DOWNTIME).
לקריאת המאמר המלא בגיליון אוקטובר של מגזין PORT2PORT לחצו כאן.