ועדת הכלכלה אישרה את התקנות למניעת זיהום משפכים מכלי שיט

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום את תקנות הנמלים, שהגיש משרד התחבורה, העוסקות במניעת זיהום משפכים מכלי שיט. התקנות נועדו להסדיר בחקיקה ישראלית את ההוראות הקבועות בעניין זה באמנה הבין לאומית למניעת זיהום הים מכלי שיט.

היועצת המשפטית של רשות הספנות והנמלים, עו״ד שירה סופר, סיפרה בפתח הדיון: ״הגענו לפה אחרי מסע באמת ארוך, אלה תקנות שאנחנו מקדמים 10 שנים, בשני סבבים של אישור נוסח האמנה הבינ״ל למניעת זיהום הים״. היא הסבירה כי ישראל חברה בארגון הספנות הבינ״ל והצטרפה לאמנה למניעת זיהום הים מכלי שיט, שלה 6 נספחים וכל נספח עוסק במקור זיהום אחר. הנספח הרלוונטי לתקנות הנדונות היום הוא הנספח הרביעי, העוסק במניעת זיהום אוויר משפכים מכלי שיט האוסר על הרקת שפכים אלא עם עומדים בדרישות מסוימות.

עו״ד סופר הוסיפה כי בהתאם לכך התקנות מסדירות את הנושא, קובעות הסדרי פיקוח וחובה לשאת תעודה בינ״ל. ״המדינה אשררה את האמנה, למעט הנספח השישי שאנחנו מקדמים את אישרורו בימים אלה ממש. מה שנשאר לעשות זה אשרור הנספח הרביעי, בכפוף לאישור התקנות הללו. אישור התקנות היום יאפשר לאשרר את הנספח הרביעי ולהצטרף לקהילה של המדינות המכובדות שכבר ביצעו זאת״, אמרה.

היא אף ציינה כי ״ב-2013 היה מבדק למדינה, במסגרתו התחייבנו לאשרר את האמנה וחשוב שנעשה את זה כמה שיותר מהר, כי אנחנו בפני מבדק נוסף בנובמבר השנה. כמובן שיש השפעה חיובית לתקנות, בהגנה על הסביבה הימית ובריאות הציבור ותרומה למעמד הדגל הישראלי בזירה הבינלאומית ובארגון הספנות הבינ״ל. ישראל חברה גם באמנת ברצלונה, שעוסקת בשמירה על הסביבה הימית, וזה צעד בכיוון הנכון של הסדרים שנועדו לשמור על הסביבה הימית הקרובה אלינו״.

מנהל אגף פיקוח ובקרה ברשות הספנות, אשר קדוש, התייחס להרקת שפכים והסביר כי אם השפכים טופלו ניתן יהיה להריק אותם במרחק של 3 מייל ומעלה מהיבשה, ואם לא טופלו יש לאחסן אותם ולהריק במרחק של למעלה מ-12 מייל מהיבשה. עוד אמר קדוש, כי אניית נוסעים חייבת להיות מצוידת במערכת טיפול, ולא מערכת כתישת שפכים, והמפקח בודק את המערכות האלה באניות ישראליות כל לשנה.

ח״כ שלום דנינו, שמילא את מקומו של היו״ר, ביקש לדעת כיצד מתבצעת האכיפה בשטח, ואיך מתמודדים עם מקרים של אניות שטוענות שלא הריקו שפכים או מקרים של בריחה בים. קדוש השיב, כי אפשר לראות אם כלי השיט ביצע ריקון, הפעולות מתבצעות בשיתוף המשרד להגנת הסביבה וניתן בעזרת ראיות לבצע אכיפה. עו״ד סופר ציינה כי מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה יכול להורות על הפקדת ערבות למנהל נמל, כדי שהוא יוכל לעכב כלי שיט שלא שילם תשלומים שהיה צריך לשלם.

יו״ר האיגוד הארצי לקציני ים, אבי לוי, ציין כי אנייה חייבת לדווח מה עשתה עם השופכין שלה. נציג עמותת צלול, נדב דסברג, ציין כי לפקחי המשרד להגנת הסביבה אין סמכות לעכב אנייה, ושאל איך אפשר לבצע חקירה. עו״ד סופר השיבה, כי הפתרון הוא הטלת הערובה. לדבריה, לעיכוב כלי שיט יש משמעויות כלכליות מרחיקות לכת. יו״ר ועד עובדי נמל חיפה, שאול כרמלי, ציין כי הוא קורא לפקחי המשרד להגנת הסביבה כשיש צורך והם מטילים קנסות ומבצעים חקירות כשצריך.

נציג נמל אשדוד, רן קפלן, ביקש לדחות את מועד כניסת התקנות לתוקף, כדי להיערך מול ספק לפינוי השפכים. עו״ד סופר ציינה כי הנמל ידע על התקנות מזה זמן רב ואין מקום לתת זמן נוסף להיערכות. היא הסבירה כי התקנות יכנסו לתוקף 45 ימים לאחר פרסומם ברשומות, והעריכה כי הכניסה לתוקף תהייה בעוד כחודשיים. ח״כ דנינו דחה את הבקשה של נמל אשדוד ותהה מה הנמל עושה היום.

בטרם אושרו התקנות הוסיף נציג צלול דסברג, כי העמותה לא מתנגדת לתקנות אבל ״זה עצוב שלוקח עשור להעביר תקנות על אמנה שחתמנו עליה לפני כל כך הרבה זמן. זה מראה על חשיבות, או חוסר חשיבות, של השמירה על הסביבה הימית״. 

עו״ד סופר התייחסה לדבריה, ואמרה כי משרד התחבורה לא מקדם את החקיקה לבד, הוא נדרש להתייעצויות עם גורמים אחרים בהם רשות האסדרה, פרסום להערות הציבור ואישור משרד המשפטים. ״היינו רוצים הליך מהיר יותר של אימוץ אמנות, האמנות גם מתעדכנות בתדירות גבוה וקשה לעמוד בזה״, אמרה.

על רקע הדברים ביקש דסברג להבהיר כי הוא מברך על אישור התקנות והודה על העבודה הטובה. נציג משרד המשפטים, עו"ד רון סולומון, אמר כי אימוץ אמנות זאת סוגיה רוחבית. לדבריו, הפתרון הקל זה אימוץ תוך הפנייה לאמנה, בשינויים המחויבים לישראל. עם זאת, לדבריו, הדבר מעלה קושי שכן באמנות יש נורמות פליליות שלא כתובות בעברית בדין הישראלי.

יו״ר איגוד קציני הים לוי ביקש להוסיף כי נעשתה עבודה מקצועית שרלוונטית לצוותים באניות, והאיגוד יעביר להם את המידע. ח"כ דנינו אישר את התקנות והודה לכל הגורמים שהיו מעורבים בדבר.