נדחתה עתירה לשחרור תבואה ומספוא נגוע ברעלנים במינון גבוה

בפסק הדין נכתב: "ההחלטה של משרד החקלאות – השירותים להגנת הצומח ולביקורת למנוע את כניסתו של המטען הפגום לארץ, כאשר ידוע כי הוא מכיל מינון גבוה של רעלנים, היתה להערכתנו סבירה וראויה ולא מצאנו, בנסיבות, להורות להם לשנות מהחלטתם"
 
לאחרונה עתרה חברת צנציפר, העוסקת בייבוא תבואות ומספוא, לבג"צ על מנת שיורה למשרד החקלאות – השירותים להגנת הצומח ולביקורת ולעומד בראשה, מר אלדד לנדס, לנמק את סירובם לשחרר מנמל אשדוד מטען של גרעיני תירס שיובא על ידי צנציפר, מטען שיועד להימכר בישראל כתערובת מאכל לעופות ולבקר. צנציפר דרשה לקבל היתר אשר יהא מותנה במילוי דרישות מקצועיות אשר ייקבעו על ידי משרד החקלאות. כסעד ביניים נתבקש בית המשפט להתיר את העברת המטען אל מחסן שמחוץ לנמל אשדוד וזאת על מנת למנוע נזק כלכלי עצום, שלטענת צנציפר נגרם כל עת שהמטען אינו משוחרר וילך ויתעצם עד לסיום בירור העניין.
 
צנציפר מייבאת תבואות המיועדות למאכל בעלי חיים – בעיקר עופות ובקר. מטעני התבואות משמשים כמרכיב בהכנת תערובות להאבסת בעלי החיים. מאז חודש נובמבר 2004 ייבאה העותרת לישראל ארבעה משלוחים של מטעני תירס שמקורם באוקראינה. העתירה עסקה במשלוח החמישי במספר.
 
בא כוחה של צנציפר טען שאגף השירותים להגנת הצומח ולביקורת והעומד בראשה סירבו להתיר את כניסת המטען לישראל מאחר שבבדיקות שנערכו למטען לאחר הגיעו לישראל, התגלו בו רעלנים במינון גבוה מהמותר על פי התקן החל בישראל בעניין זה. לטענת צנציפר, אין מדובר ברעלנים הנושאים עימם סכנה לבריאות הציבור ולכל היותר עשויים הם להשפיע על קצב הגידול או על אפקטיביות האבסת בעלי החיים הניזונים ממנו.
 
בעתירתה של צנציפר צויין כי מזה שנים נהוגה פרקטיקה לפיה מטען שנושא רעלנים במינון יתר משוחרר למחסן ונציגי משרד החקלאות נותנים הוראות לגבי השימוש בו, בין היתר על ידי ערבוב המטען עם מטענים אחרים, כך שמינון הרעלנים יורד אל מתחת לשיעור המקסימאלי המותר. לטענת העותרת, פרקטיקה זו מונהגת על ידי משרד החקלאות והיא מגובה בחוות דעת מקצועיות ותואמת את הדין. עוד נטען, כי ההחלטה למנוע מצנציפר להתיר את כניסת המטען והשימוש בו גורמת נזקים כבדים, שכן עלות אחסנת המטען בנמל גבוהה ביותר ועומדת על סך של כ- 5,000 ₪ ליום והיא אף האמירה ל- 30,000 ש"ח והאפשרות למצוא קונה בארץ אחרת מוגבלת וכרוכה בעלויות כלכליות גבוהות.
 
בא כוח העותרת ביקש כי משרד החקלאות יתיר את השימוש במטען תוך מתן הנחיות וקביעת תנאים אשר יבטיחו כי המטען יעמוד בכל הדרישות החוקיות. לטענתו, ניתן להגן על עניינו של הציבור תוך נקיטת אמצעים מתונים מאלה שננקטו ובלי לגרום לעותרת נזק מוערך של כמיליון דולר. הוא ציין כי צנציפר מבקשת ליישם בהקשר זה את עקרון המידתיות. ההחלטה לא להתיר לה לייבא את המטען לוקה, לטענת צנציפר, באפליה ביחס ליבואנים אחרים ומקרים אחרים שפורטו בעתירה.  
 
מנגד, אלדד לנדס ואנשי משרדו טענו באמצעות בא כוחם כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה. בתשובתם הם מבהירים כי לאחר בדיקות ודיונים שנערכו במשרד החקלאות, לאחר שהתגלו ממצאים חריגים בבדיקת רעלנים במטען התירס מאוקראינה, שלחה מנהלת מחלקת כימיה בשירותים להגנת הצומח ולביקורת מכתב אל חברת צנציפר ובו הודיעה כי כל משלוח תירס מאוקראינה ישוחרר רק לאחר בדיקת רעלנים בארץ. לטענתם, מכתב זה הגיע לידי צנציפר עוד בטרם הגיעה האוניה ארצה ועליה המטען נשוא העתירה.
 
המשיבים ציינו כי לאחר פריקת המטען, טרם שחרורו, הוא נבדק על ידם וכי הבדיקה העלתה שמינון הרעלנים מסוג T-2במטען עומד על 260 ppb, בעוד המינון המותר בישראל עומד על 100 ppb. לבקשת צנציפר, נערכו למטען ארבע בדיקות נוספות שהראו כי מינון הרעלן במטען נע בין 172-195 ppb. הם הדגישו כי נציגי צנציפר לא חלקו על תוצאות הבדיקות שנערכו למטען.
 
כאמור, השופטים בייניש, גרוניס וארבל דחו את העתירה מנימוקים שונים. "אנשי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות הינם הגורם המקצועי המופקד על מתן אישורים לייבוא מספוא, כמו גם לבדיקת רעלנים אשר עלולים לפגוע בבעלי החיים שייזונו מהם, וכתוצאה מכך עלולה להיפגע גם בריאות הציבור. הם מופקדים הן על בריאות הציבור והן על בריאות בעלי החיים, ככל שהדברים נוגעים לייבוא מספוא. הם הפעילו את שיקול דעתם המקצועי תוך היוועצות במומחים והחליטו שלא להתיר את כניסת המטען, שלכל הדעות הינו מטען פגום שאינו עומד בדרישות התקן", צויין בפסק הדין.
 
בפסק הדין ציינו השופטים שבמקרה זה התקיימה התייעצות של מר לנדס עם שלושה מומחים ובהם ד"ר אלן שלוסברג, טוקסולוג וטרינרי העובד באבחון מחקר בטוקסולוגיה של בעלי חיים בשירותים הוטרינריים. "חוות דעתו של ד"ר שלוסברג הינה משכנעת ביותר ואנו מקבלים את הערכתו כי אין להסתכן בתקווה שלא ייגרם נזק בריאותי לאלה שיאכלו את הגרעינים מהמטען המזוהם. לא שוכנענו, מהטעמים שלעיל, שיש הצדקה להורות למשיבים לאפשר את דילול ריכוזי הרעלנים. כן לא שוכנענו כי ניתן בדרך זו להבטיח אספקת מספוא חופשי מרעלנים מזיקים לבעלי החיים".
 
"בהתחשב בכל האמור, ההחלטה של משרד החקלאות – השירותים להגנת הצומח ולביקורת למנוע את כניסתו של המטען הפגום לארץ, כאשר ידוע כי הוא מכיל מינון גבוה של רעלנים, היתה להערכתנו סבירה וראויה ולא מצאנו, בנסיבות, להורות להם לשנות מהחלטתם".
 
נקבע כי צנציפר תישא בהוצאות המשיבים בסך 20,000 ₪.