אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
איתן רוב: " נראה לי מוזר שלאור אינטרסים של חברה פרטית, שמצאה לנכון להציג למנהל נמל חיפה מערכת שלא עומדת כלל בדרישות מדינת ישראל והגופים המוסמכים, יפנה הנ"ל בדרישה לבחון מחדש תהליך ארוך ומסודר שנקט בו המכס בתמיכת ובאישור כל הגורמים המוסמכים ".
זלצמן בתגובה: "מה רע כל כך בהפעלת מתקן זול, קומפקטי, מהיר ויעיל שאינו מסרבל את תפעול הנמל ".
ב- 6 ביולי 2003 פנה מר מנדי זלצמן, מנהל נמל חיפה, במכתב למשרד האוצר, אל כבוד השר שטרית. במכתבו, כבל מר זלצמן על כי אגף המכס טעה בשיקולו להציב משקף יקר ומיושן בנמל חיפה. במכתבו, הציע מנהל הנמל חלופה בדמות משקף נייד שמתבסס על טכנולוגית Gamma Ray ותופס שטח קטן בהרבה.
מכתבו של מר זלצמן עורר זעם רב באגף המכס, וב- 30 ביולי שלח מר איתן רוב מכתב אל השר שטרית ובו הוא הביע תרעומת והציג את שיקוליו בכל נושא בחירת המשקף.
מר רוב פתח מכתבו וציין כי מפליא ומוזר הדבר שמר זלצמן מצא לנכון לפנות ישירות לכבוד השר שטרית, ללא כל פניה מוקדמת לתגובה מהנהלת המכס, או מגורמים מוסמכים אחרים. יתרה מזאת, כל נושא המשקף סוכם בתאום עם מנכ"ל רשות הנמלים, הוסיף.
" נראה לי מוזר שלאור אינטרסים של חברה פרטית, שמצאה לנכון להציג למנהל נמל חיפה מערכת שלא עומדת כלל בדרישות מדינת ישראל והגופים המוסמכים, יפנה הנ"ל בדרישה לבחון מחדש תהליך ארוך ומסודר שנקט בו המכס בתמיכת ובאישור כל הגורמים המוסמכים ", נכתב.
עוד ציין מר רוב כי טכנלוגיית Gamma Ray, שהיא הטכנלוגיה הקיימת בחלופה שהציע מר זלצמן, מוכרת לאגף המכס על פי יכולות המערכת המוצהרות של הספק. המערכת המוצעת כחלופה אינה עומדת בדרישות הסף לשיקוף מכולות ימיות טעונות. זאת מכיון שהיצרן מצהיר על חדירות של 165 מ"מ פלדה ואילו דרישת הסף של גורמי הבטחון בארץ היא חדירות של 300 מ"מ פלדה.
מבחינת הדרישות התפעוליות של המערכות, כגון גודל השטח, שטחי המשרדים, עמדות פריקה, מקומות חניה וקצבי העבודה, אין הבדלים כלל ולא משנה באיזה טכנולוגיה יעשה שימוש, ציין רוב.
ולבסוף, לאור כל הנימוקים שהועלו במכתב התגובה לשר שטרית, מר רוב לא מוצא מקום לבחון מחדש את נושא הטכנולוגיה, כאשר יש לקחת בחשבון שהנחיית הקונגרס האמריקאי מחייבת לחתום חוזה עם חברה נבחרת עד סוף שנה זו, אחרת כספי הסיוע יוחזרו לאמריקאים וכל הפרויקט ידחה לשנים רבות.
מנדי זלצמן: משקף Gamma Ray מיושם בהצלחה בנמל גנואה
בתגובה למכתבו של מר איתן רוב, טוען מר זלצמן כי מתקן ה X-Ray שאליו מתייחס מנהל המכס צורך שטח של 20 דונם ומשום כך, בנמל חיפה, המשקף מיועד להיות ממוקם באיזור הקישון דהיינו מחוץ ל"רצפת המפעל" – דבר המצריך הובלת המכולה הלוך ושוב לאיזור הקישון וממנו, פעולה שתגרור עלויות רבות, בביזבוז זמן יקר ובסירבול התהליך כולו. בנוסף, עלותו של המשקף גבוהה (15 מליון דולר), ביצועיו איטיים ומסורבלים, ובמהלך תהליך השיקוף על המשאית לעמוד במקומה.
מר זלצמן מוסיף כי הוא נחשף למכונת השיקוף מסוג Gamma Ray במהלך ביקורו בנמל גנואה, נמל העומד בקרוב לקבל אישור למעמד "מגה-פורט", כלומר נמל המורשה לסחור עם ארה"ב בהיבט הבטחוני. בנמל גנואה, ברציף "וולטרי" מותקן כאמור משקף ה- Gamma Ray. עלותו 1.5 מליון דולר בלבד (לעומת 15 מליון דולר), הוא תופס שטח של דונם אחד (לעומת 20 דונם) והוא מאפשר סריקה של משאית עם מטען תוך כדי תנועה של 10 מייל/שעה. בנוסף, מתקן כזה יכול להשתלב בתנועת המכולות הרגילה ב"רצפת הנמל" בלא שום צורך להוביל את המכולות אליו וממנו.
" מה רע כל כך בהפעלת מתקן זול, קומפקטי, מהיר ויעיל, שאינו מסרבל את תפעול הנמל – סירבול שמטבע הדברים מתבטא גם בעלויות כלכליות משמעותיות ", סיכם זלצמן
עמוס רון: רשות הנמלים לא מתערבת בשיקולים הטכנולוגיים של המכס
עמוס רון, מנכ"ל רשות הנמלים אמר בהתייחסו לנושא כי רשות הנמלים איננה מתערבת בשיקולים המקצועיים של המכס לגבי הטכנולוגיה בה ישתמשו לשיקוף המכולות. "ועדה משותפת לרשות הנמלים ולמכס קבעה את המיקום ואת גודל השטח הדרוש להפעלת המתקן, ואנו נעשה את כל המוטל עלינו כדי לאפשר את הקמתו של המשקף בזמן הקרוב האפשרי, ואת הפעלתו ביעילות המירבית" אמר רון.
ב- 6 ביולי 2003 פנה מר מנדי זלצמן, מנהל נמל חיפה, במכתב למשרד האוצר, אל כבוד השר שטרית. במכתבו, כבל מר זלצמן על כי אגף המכס טעה בשיקולו להציב משקף יקר ומיושן בנמל חיפה. במכתבו, הציע מנהל הנמל חלופה בדמות משקף נייד שמתבסס על טכנולוגית Gamma Ray ותופס שטח קטן בהרבה.
מכתבו של מר זלצמן עורר זעם רב באגף המכס, וב- 30 ביולי שלח מר איתן רוב מכתב אל השר שטרית ובו הוא הביע תרעומת והציג את שיקוליו בכל נושא בחירת המשקף.
מר רוב פתח מכתבו וציין כי מפליא ומוזר הדבר שמר זלצמן מצא לנכון לפנות ישירות לכבוד השר שטרית, ללא כל פניה מוקדמת לתגובה מהנהלת המכס, או מגורמים מוסמכים אחרים. יתרה מזאת, כל נושא המשקף סוכם בתאום עם מנכ"ל רשות הנמלים, הוסיף.
" נראה לי מוזר שלאור אינטרסים של חברה פרטית, שמצאה לנכון להציג למנהל נמל חיפה מערכת שלא עומדת כלל בדרישות מדינת ישראל והגופים המוסמכים, יפנה הנ"ל בדרישה לבחון מחדש תהליך ארוך ומסודר שנקט בו המכס בתמיכת ובאישור כל הגורמים המוסמכים ", נכתב.
עוד ציין מר רוב כי טכנלוגיית Gamma Ray, שהיא הטכנלוגיה הקיימת בחלופה שהציע מר זלצמן, מוכרת לאגף המכס על פי יכולות המערכת המוצהרות של הספק. המערכת המוצעת כחלופה אינה עומדת בדרישות הסף לשיקוף מכולות ימיות טעונות. זאת מכיון שהיצרן מצהיר על חדירות של 165 מ"מ פלדה ואילו דרישת הסף של גורמי הבטחון בארץ היא חדירות של 300 מ"מ פלדה.
מבחינת הדרישות התפעוליות של המערכות, כגון גודל השטח, שטחי המשרדים, עמדות פריקה, מקומות חניה וקצבי העבודה, אין הבדלים כלל ולא משנה באיזה טכנולוגיה יעשה שימוש, ציין רוב.
ולבסוף, לאור כל הנימוקים שהועלו במכתב התגובה לשר שטרית, מר רוב לא מוצא מקום לבחון מחדש את נושא הטכנולוגיה, כאשר יש לקחת בחשבון שהנחיית הקונגרס האמריקאי מחייבת לחתום חוזה עם חברה נבחרת עד סוף שנה זו, אחרת כספי הסיוע יוחזרו לאמריקאים וכל הפרויקט ידחה לשנים רבות.
מנדי זלצמן: משקף Gamma Ray מיושם בהצלחה בנמל גנואה
בתגובה למכתבו של מר איתן רוב, טוען מר זלצמן כי מתקן ה X-Ray שאליו מתייחס מנהל המכס צורך שטח של 20 דונם ומשום כך, בנמל חיפה, המשקף מיועד להיות ממוקם באיזור הקישון דהיינו מחוץ ל"רצפת המפעל" – דבר המצריך הובלת המכולה הלוך ושוב לאיזור הקישון וממנו, פעולה שתגרור עלויות רבות, בביזבוז זמן יקר ובסירבול התהליך כולו. בנוסף, עלותו של המשקף גבוהה (15 מליון דולר), ביצועיו איטיים ומסורבלים, ובמהלך תהליך השיקוף על המשאית לעמוד במקומה.
מר זלצמן מוסיף כי הוא נחשף למכונת השיקוף מסוג Gamma Ray במהלך ביקורו בנמל גנואה, נמל העומד בקרוב לקבל אישור למעמד "מגה-פורט", כלומר נמל המורשה לסחור עם ארה"ב בהיבט הבטחוני. בנמל גנואה, ברציף "וולטרי" מותקן כאמור משקף ה- Gamma Ray. עלותו 1.5 מליון דולר בלבד (לעומת 15 מליון דולר), הוא תופס שטח של דונם אחד (לעומת 20 דונם) והוא מאפשר סריקה של משאית עם מטען תוך כדי תנועה של 10 מייל/שעה. בנוסף, מתקן כזה יכול להשתלב בתנועת המכולות הרגילה ב"רצפת הנמל" בלא שום צורך להוביל את המכולות אליו וממנו.
" מה רע כל כך בהפעלת מתקן זול, קומפקטי, מהיר ויעיל, שאינו מסרבל את תפעול הנמל – סירבול שמטבע הדברים מתבטא גם בעלויות כלכליות משמעותיות ", סיכם זלצמן
עמוס רון: רשות הנמלים לא מתערבת בשיקולים הטכנולוגיים של המכס
עמוס רון, מנכ"ל רשות הנמלים אמר בהתייחסו לנושא כי רשות הנמלים איננה מתערבת בשיקולים המקצועיים של המכס לגבי הטכנולוגיה בה ישתמשו לשיקוף המכולות. "ועדה משותפת לרשות הנמלים ולמכס קבעה את המיקום ואת גודל השטח הדרוש להפעלת המתקן, ואנו נעשה את כל המוטל עלינו כדי לאפשר את הקמתו של המשקף בזמן הקרוב האפשרי, ואת הפעלתו ביעילות המירבית" אמר רון.
התמונה נלקחה מאתר Customs & Border Protection של ממשלת ארה"ב.
שם הצלם : James R. Tourtellotte
