מבקר המדינה: הרפורמה בנמלים טרם השיגה את מטרותיה העיקריות

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2008 בחן את יישום הרפורמה בנמלים שנחתמה עוד בשנת 2005. המבקר חושף שורה של ליקויים בהם היעדר תחרות, ירידה ברמת השירות, חברות נמל מונופוליסטיות, הצורך ביישום רפורמה בתעריפים. המבקר קובע: לא נעשתה עבודת מטה יסודית ומפורטת לפני התחלת הרפורמה.
 
למרות שכבר חלפו ארבע שנים, הרפורמה בנמלי הים טרם השיגה את מטרותיה העיקריות. כך קובע מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס.
 
דו"ח מבקר המדינה לשנת 2008, שפורסם אמש, מפנה חיצי ביקורת קשים אל משרדי הממשלה ואל הגופים המעורבים ביישום הרפורמה בנמלים, זאת לאור שורה של ליקויים שעולים מהדו"ח.
 
מבקר המדינה קובע חד משמעית שהרפורמה לא יצרה תנאים שיובילו לתחרות וכי רמת השירות הניתנת בנמלים הולכת ויורדת. המבקר חושף כי רמת השירות בשנת 2007 הייתה נמוכה מרמת השירות בשנים 2003-2004 (לפני הרפורמה) וקובע שזה אינו עולה בקנה אחד עם מטרות הרפורמה, שהן, בין היתר, התייעלות הנמלים, קיצור זמני ההמתנה של אניות והוזלת השירותים הניתנים ללקוחות הנמל.
 
באשר לשינוי המבני שהביאה הרפורמה קובע המבקר כי במקום מונופול ציבורי אחד שפעל קודם הרפורמה בנמלים (רשות הנמלים) נוצרו שלושה מונופולים אזוריים.
 
בהגדירו את המצב כ"כשל שוק" טוען המבקר שחברות הנמל הן אלו המספקות שירותים ובהם ניהול תנועת כלי השיט, ניהול שערי הכניסה המשותפים והביטחון ההיקפי בנמלים (למרות שהדבר לא הוטל עליהן), אף שלפי מודל הלנדלורד, את השירותים האלה אמורה לספק חברת נמלי ישראל.
 
יתרה מכך, ציין המבקר, האחריות לניהול כלי השיט בנמל, הנתונה בפועל בידי חברות הנמל, מאפשרת לחברות הנמל, לכאורה, להעדיף אניות הפוקדות את רציפיהן על אלה הפוקדות את רציפי המפעילים האחרים, וכך ליצור כשל שוק ולפגוע בתחרות עם המפעילים האחרים. מצב זה, עפ"י הדו"ח, מעניק לכל אחת מחברות הנמל המיועדות להפרטה, עצמה רבה המגבירה את כוחן המונופוליסטי כלפי כל תאגיד המבקש לשנע מטענים בתחום הנמל.
 
בהתייחסו לנושא הסכמי העבודה עם העובדים מותח המבקר ביקורת קשה לאור העובדה שהממשלה לא התנתה החתימה על הסכמים אלו (עלותם נאמדת ביותר מ-1.2 מיליארד ₪) בהשגת יעדים כמותיים, כגון התייעלות הנמלים, שיפור השירות בהם, הגברת התפוקה וכיו"ב. בהקשר זה ציין המבקר כי מאז נעשתה הרפורמה נקטו העובדים שביתות ועיצומים רבים, שלא על פי הסכמי העבודה הקיבוציים שנחתמו עמם, ואלה הזיקו למשק.
 
המבקר גם טוען שמחלוקות קשות בין חנ"י, חברות הנמל ומשרדי הממשלה, הביאו לכך שחנ"י והמדינה טרם חתמו על הסכם בעניין זכויות המקרקעין שקיבלה חנ"י מהמדינה. בנושא זה הרחיב המבקר וציין כי טרם נחתמו הסכמים בין חנ"י ובין כל אחת מחברות הנמל בעניין נכסי המקרקעין שהועמדו לשימושם ובעניין הסדרת דמי השימוש במקרקעין וכי מן הראוי שנושא דמי השימוש יוסדר בהסכמים מפורטים בכתב בין החברות.
 
ליקויים נוספים עליהם מצביע המבקר מתייחסים לכל שלא הוגדר תפקידו של מנהל הנמל (הרגולטור) וכי טרם סוכם נושא מבנה התעריפים, שכן לטענת המבקר, המבנה הנוכחי של תעריפי שירותי הנמל אינו מבוסס על יסודות כלכליים ועל העלות הריאלית של השירותים, אינו משמש כלי יעיל ותחרותי לנמלים, ויש בו מרכיב גדול של סבסוד צולב המעוות את הקצאת המקורות.
 
עוד עולה כי טרם יושמה החלטת הממשלה הקובעת בין היתר כי חנ"י תופקד על הביטחון ההיקפי. בנוסף, המבקר קובע כי במצב שנוצר אין לשירות הביטחון הכללי ולמשטרת ישראל סמכות משפטית לתת הנחיות בנושאי ביטחון ואבטחה לחנ"י ולחברות הנמל. עוד מצויין כי בשל ריבוי התאגידים הפועלים בנמלים, האבטחה והביטחון בגופים שאינם חברות נמל לקויים, וניהול הביטחון בגופים אלו אינו אחיד בימי שגרה ובאירועים. וכי התאגידים הפועלים בנמלים אינם מוגדרים גופים מונחים בחוק הביטחון, ולכן אינם חייבים לציית לנוהלי הגופים המנחים (שהוגדרו בחוק), ואי-אפשר לפקח על האבטחה בהם.
 
המבקר גם מותח ביקורת קשה על כך שכארבע שנים לאחר תחילת הרפורמה, טרם החלו חברות הנמל בפעולות ההכנה הדרושות לשם הכנת תשקיף לקראת הפרטתן.
 
המבקר קובע באופן חד משמעי כי משרדי הממשלה לא עשו עבודת מטה יסודית ומפורטת לפני התחלת הרפורמה והוא קובע כי על משרדי האוצר והתחבורה ועל רשות החברות הממשלתיות לפעול בנחישות לתיקון שורת ליקויים שהעלתה הביקורת כדי להוציא את יעדי הרפורמה מן הכוח אל הפועל.

תגובת משרד האוצר:
כפי שהוצג בתכנית הכלכלית על ידי רה"מ ושר האוצר - הממשלה תפעל ליישום המתווה על סוכם בשנת 2005 להמשך קידום הרפורמה בנמלי הים.