חנ"י הציגה תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים

אומדן ההשקעה בפיתוח נמלי ישראל ב-50 השנים הבאות עומד על כ-6 מיליארד דולר. במרכזה של תוכנית האב מוצעות שתי חלופות פיתוח נבחרות – האחת צפונית לנמל חיפה והשנייה מצפון לנמל אשדוד. סיטרמן רומז: יחסי העבודה ישמשו פקטור בהחלטה היכן להשקיע קודם
 
חברת נמלי ישראל הציגה היום במסיבת עיתונאים עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז, ועם מנכ"ל משרדו, גדעון סיטרמן, את תוכנית האב האסטרטגית לפיתוח נמלי הים של ישראל ל-50 השנים הבאות.
 
שר התחבורה, שאול מופז, ציין בדבריו במסיבת העיתונאים, כי "זו תוכנית שתשפיע על הסחר של ישראל בשנים הקרובות וככל שנקדים להפוך אותה מחזון למציאות כך נוכל להשפיע על הליך הסחר של ישראל בשנים הקרובות". לדברי השר, חייבים לשקוד גם על שיפור וייעול ברמת השירות. "יש חשיבות רבה ליחסי עבודה", ציין מופז, והדגיש כי מדובר בפרמטר חשוב.
 
תוכנית האב האסטרטגית לפיתוח נמלי הים, שהוכנה על ידי חברת נמלי ישראל, נבנתה במתווה רב-שלבי ל-50 השנים הבאות. שלבי הפיתוח הבאים - מסופי מכולות סופר-מודרניים - יוקמו במועד האופטימלי למשק, בהתאמה לתחזיות הסחר וצורכי המשק, ויהוו תשתית לשילובו של הסקטור הפרטי כמקובל בנמלים המודרניים בעולם. היקף ההשקעה הכוללת במגה-פרויקט העתידי, על כל שלביו, נאמד בכ-6 מיליארד דולר.
 
שתי חלופות פיתוח נבחרות במרכזה של תוכנית האב שגיבשה חברת נמלי ישראל בשיתוף עם חברת הייעוץ הבינלאומית Royal Haskoning– האחת צפונית לנמל חיפה והשנייה מצפון לנמל אשדוד. 2 החלופות כוללות יחד 7 מסופי מכולות מודרניים ושטחי עורף, בהם יוקמו בין היתר מרכזי לוגיסטיקה והפצה מתקדמים. שלב הפיתוח הראשון חייב, על פי חנ"י, להיות מוכן לפעולה בשנת 2015, בחיפה או באשדוד (שלב הפיתוח בנמל השני יושלם עד לשנת 2020). אומדן ההשקעה הראשוני להקמתו הינו מעל 700 מיליון דולר. לדברי השר, המיקום והעיתוי של הקמת שלבי הפיתוח שלאחריו ייקבעו בהתאם לצרכים ובעיתוי האופטימלי למשק.  
 
התוכנית תונח על שולחן הממשלה בסוף החודש ובכוונת שר התחבורה מופז להכריז על התכנית כפרוייקט לאומי.
 
השר מופז הדגיש הבוקר את מיקומה האסטרטגי של מדינת ישראל: "המיקום של ישראל הוא פלטפורמה לקשר בין חלקים מהמערב עם המזרח הרחוק. על ידי פיתוח הנמלים וקליטת פעילות מארה"ב ומהאגן של הים התיכון אנו יכולים להוביל במסילה של פחות מאלף ק"מ עד לעיראק. אנו נפעל לחבר תשתיות בין עירוניות ומסילתיות עם תשתיות הנמלים. יש כאן צורך חיוני גם לישראל על כל חלקיה וכעוגן מרכזי בחזון של שער למזרח".
 
בהקשר זה ציין מופז כי העוגה של התקציב הממשלתי לא מספיקה מול הצורך ההתפתחותי, וכי יש לשלב בעניין זה את הסקטור הפרטי: "אנו ב-20 עד 25 שנים של פיגור בפתוח כל סוגי התשתיות מול מדינות המערב". הוא הגדיר את יחסי העבודה בנמלים כטובים באופן יחסי למה שהיה נהוג בעבר.
 
גדעון סיטרמן, מנכ"ל משרד התחבורה, ציין בדבריו כי חשוב ליצור אינטגרציה עם כל מערכי התחבורה. "לכל מדינה מפותחת יש את הנמלים והנגישות והיא משקיעה בהם. אנו חייבים לבחון שכל המערכות יעבדו באופן אינטגרטיבי".
 
סיטרמן הוסיף ואמר כי "אנו רוצים ליישם את ולהעמיק את גישת הלנדלורד. נרצה לבחון את מידת שיתוף הפעולה של הנהלות הנמלים והיכולת שלהם ליצור אווירה חיובית עם כל הגורמים עימם הם עובדים ובעיקר עם עובדי הנמל".
 
על עובדי הנמלים אמר סיטרמן: "הם חייבים להבין שההשקעה בפיתוח הנמלים תניב פירות לכל עם ישראל - גם לעובדים וגם להנהלות אך בעיקר לתושבי המדינה. ננסה לא לחזור על טעויות שהיו בעבר". בהקשר להחלטה היכן  להשקיע במסגרת החלופות שמציעה התכנית אמר סיטרמן: "זה לא רמז דק אלא רמז עבה לכל ההנהלות והעובדים, שנקבל את ההחלטה שלנו היכן להשקיע לא מעט על סמך ההבנה שלנו מי יסייע יותר בהוצאת המשימות אל הפועל ומי פחות".
 
מ"מ מנכ"ל חנ"י, שלמה ברימן, הדגיש כי נמלי הים הם השער המסחרי העיקרי של מדינת ישראל וכי מדינת ישראל חייבת להיערך כבר היום לגידול בסחר הישראלי ובסחר הימי העולמי לפוטנציאל הסחר למזרח התיכון ותחרות מול נמלים אחרים באזורנו המצויים בתנופת פיתוח. "לשם כך על המדינה לשמור כבר היום את עתודות שטחי הים והיבשה הנחוצות לפיתוח עתידי של הנמלים ולהיערך לפתרון הקונפליקטים השונים שעשויים להוות חסם להמשך הפיתוח החיוני למשק". אמר.