השקת הספר "70 שנות ספנות עברית בארץ ישראל"

בכנס רב רושם נכחו כ-120 אנשי ספנות להשקת ספרו של רב חובל הלל ירקוני "70 שנות ספנות עברית בארץ ישראל 1927-1997". הארוע התקיים אתמול במוזיאון הימי בחיפה והתכנסו בו אנשי ספנות ומסחר ותיקים, 2 מפקדי חיל הים לשעבר וקצינים בכירים, רבי חובלים ואנשי מכונה כאשר המאחד את כולם הם הזכרונות וההיסטוריה שקמו לנגד עיניהם.

הספר שכתב רב חובל הלל ירקוני נהנה מעידוד ותמיכת צים – חברת השיט הישראלית ועמותת ידידי המוזיאון הימי הלאומי בחיפה. הספר הינו אוסף מרתק של תולדות הספנות העברית, ומחקר ארוך של סיפורן המופלא של אניות הצי העברי והישראלי מאז 1927, כולל רישום מנדטורי וישראלי.

הספר מכיל חומר היסטורי רב, ומהווה מקבץ יחיד ומיוחד שנאסף ממקורות רבים, כמו הלוידס הלונדוני, ספרי רב חובל זאב הים, ארכיון וספרית צים, מכון וידרא ואוניברסיטת חיפה.

דר' יורם זבה מנכ"ל צים, בירך את הלל ירקוני על מפעלו והזכיר לקהל שגם הלל ירקוני ומשפחתו עלו ארצה באניה קוממיות באפריל 1950, ועוד הזכיר אניות שעשו היסטריה כמו קוממיות, עצמאות ועוד.
דר' זבה הזכיר שהלל ירקוני החוגג השנה 70 שנה עדיין משמש רב חובל באניות החדישות בחברת צים וכפי שאמר "עדיין עושה מילואים בצים" .
דר' זבה הדגיש בדבריו את החשיבות הרבה שהוא מייחס לצי הסוחר הישראלי מעבר לחשיבות הכלכלית וציין כי הוא משמש כנכס איסטרטגי למדינה, שרק הגבול הימי שלה פתוח לעולם – ובשביתה האחרונה כאשר גבול זה נסגר היה זה בעצם ניתוק של ישראל מהעולם.

הלל ירקוני הודה לדר' זבה על האמון והתמיכה, וכן לעמותת ידידי המוזיאון הימי והלאומי בחיפה. הוא סיפר שקיבל השראה לספרו כאשר חצה את תעלת פנמה כשחגגה 70 שנה להקמתה, עם שלטי ענק לאורך התעלה: מכבדים את העבר מסתכלים אל העתיד"
עוד סיפר ירקוני כי חומר יקר ערך הושמד או נעזב בגלל חוסר מקום לאחסנו, והציע שיוקם ארכיון ספנות שירכז חומר והציע אף שבאי הכנס יתנדבו לכך.

את ההרצאה המרכזית "על הספנות: עבר הווה ועתיד" נשא פרופ' יהודה חיות, נשיא אוניברסיטת חיפה ויו"ר המכון הישראלי לחקר הספנות. פרופ' חיות העלה לאורך 50 השנה האחרונות את השינויים שחלו בספנות, המעבר מאניות קונבנציונליות, אניות דלק וגרעינים, אניות גלנוע ואחרות אשר הלכו והתפתחו בקצב איטי, עד למהפכה שהחלה עם כניסת אניות המכולה אשר דחקו את שאר סוגי האניות – ושינו למעשה את כל עבודת הספנות. אניות המכולה, הגדולות והמהירות פוגשות עתה בנמלים מודרניים עם תשתית נמלית רחבה, עם מנופים וציוד מודרניים, הנמצאים מחוץ לעיר ובכך מאפשרים מרחב אסטרטגי לכניסה והובלת מכולות ליעדים יבשתיים.
אנית המכולה הפכה לחלק משרשרת לוגיסטית רחבה הכוללת הובלה יבשתית, איחסון וכד', כאשר הדגש עבר מ-PORT TO PORT ל-DOOR TO DOOR. בשנים האחרונות קווי הספנות של חברות הספנות החלו לשתף פעולה בקווים גלובליים בהם משתתפות מספר חברות ספנות המגיעות להסכמי סחר מסוגים שונים.

פרופ' חיות מציין גם את העברת מרכז הכובד מהאוקינוס האטלנטי וממדינות צפון אירופה, לאוקינוס הפסיפי ומדינות המזרח הרחוק, שם קמים הנמלים הגדולים ושם עיקר הסחר הנעשה בין צפון אמריקה ומדינות המזרח הרחוק.

בסיום הדגיש פרופ' חיות את מיקומה האסטרטגי של מדינת ישראל כצומת דרכים בין אירופה והים התיכון במעבר מזרחה לדרום מזרח אסיה והמזרח הרחוק, ולדעתו על מדינת ישראל להערך לכך ולבנות תשתית ספנותית ולנצל זאת כמרכז אזורי לסחר.