"האתגר של הסחר הימי הוא לשמור על זרימה מתמדת של תעבורה שעליה בנויה הכלכלה המודרנית והסחר העולמי"

כך אמר פרופ' יהודה חיות (בתמונה) בכנס של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל), שדן בסחר הימי; בכיר במשרד התמ"ת: על ישראל להיערך לניהול סחר-חוץ בעידן של שלושה גושי סחר גדולים; לישראל רק 8 הסכמי סחר חופשי מתוך כ-300 הקיימים בעולם

פרופ' יהודה חיות, נשיא אוניברסיטת חיפה, שהחל מראשית אוקטובר ימלא את תפקיד "ראש מינהל תכנון ואסטרטגיה" בחברת צים, אמר בכנס של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל), שדן בסחר הימי כי הסחר העולמי נשען עד עתה על תפיסה של אספקה מתמדת ומיידית של חומרי גלם – "תפיסה זו תלויה לחלוטין במערכת תחבורה ותובלה ימית המתבצעת בתדירות ובזמינות גבוהה, שאין לה שולי רווח לתקלות ולהפסקות. לכן, מערכת זו פגיעה במיוחד לנוכח איומי טרור ימי".

"התוצאות של טרור ימי", לדבריו, "עלולות להיות חריפות ביותר ולשנות מן היסוד את כל המודל של הסחר הגלובלי, לרבות רמות מלאי. הקמת מערך בדיקות ביטחוניות עלול לשבש את קצב האספקה המהיר ולהשפיע אף הוא על כל שרשרת האספקה העולמית".

לדברי פרופ' חיות, האתגר הגדול של הסחר הימי הוא לשמור על זרימה מתמדת של תעבורה שעליה בנויה הכלכלה המודרנית והסחר העולמי.

בועז הירש, מנהל תחום הסכמים בילטרליים במשרד התמ"ת, אמר בדיון: "על ישראל להיערך למצב שבו תוך עשור יתקיימו שלושה גושי סחר גדולים בעולם: האירופי, האמריקאי והאסייני, שיקיפו את מחצית האנושות. ניהול סחר החוץ בעידן של שלושה גושי סחר אדירים אלה יחייב בניית מודל מודולרי זהיר ומתוחכם של סחר הדדי, שכן ישראל איננה יכול להצטרף לגוש אחד מתוך השלושה בגלל שסחר החוץ שלה מפוזר בין שלושתם".

בועז הירש אמר, כי לישראל יש כיום רק 8 הסכמי סחר חופשי מתוך כ-300 הקיימים כיום בעולם (עד הרחבת האיחוד היו לישראל 15 הסכמים). המגמה היא להגדיל את שיעור הסכמי הסחר החופשי, תוך התמקדות בשני גושים עיקריים: גוש הסחר האמריקני וגוש הסחר האסייני.

לדבריו, ישראל כבר פתחה במגעים לחתימת הסכם סחר חופשי עם מדינות הסכם מרקוסור (הסכם סחר חופשי ואיחוד מכס בין מדינות דרום-אמריקה: ברזיל, אורווגאי, פרגוואי, ארגנטינה וצ'ילה). גוש זה חשוב הן בפני עצמו והן נוכח המגמה להקמת גוש סחר ענקי שיכלול את כל מדינות אמריקה, מהלך שמובילה ארה"ב. בעתיד אף צפוי הסכם סחר חופשי בין גוש זה לבין הגוש האירופי. הירש הדגיש, כי בהיעדר הסכם סחר חופשי עם מדינות אלה קיימים חסמים ניכרים על סחר החוץ הישראלי ונמנע מיצוי הפוטנציאל הכלכלי של סחר למדינות השונות בגוש זה. כך למשל, שיעורי המכס בברזיל הם גבוהים במיוחד ועומדים על מספר דו-ספרתי, דבר שמכביד על הסחר למדינה חשובה זו.

ביחס לגוש הסחר באסיה הסביר הירש, כי חשיבותו העתידית רבה, בעיקר אם יצטרפו אליו סין ויפן. עד עתה נמנע שתי המדינות מלתמוך במהלך כזה והסתפקו במשחק במגרש של ז'נבה (ארגון הסחר העולמי). כיום מורגשת תזוזה בעמדתן והן מגלות את היתרון של הסכמי סחר חופשי. סין ויפן כבר הודיעו שתוך 10 שנים יחתמו על הסכמי סחר עם מדינות שונות באסיה.

עוד ציין בועז הירש, כי הרחבת האיחוד האירופי לא שינתה את היקפי הייצוא לאירופה, אך חשיבותו העתידית לישראל היא רבה. הדבר נעוץ בעובדה שעד עתה לא יכלה ישראל להשתתף בתקציבי הפיתוח של אותן ארצות (אסטוניה, ליטא, לטביה, פולין, צ'כיה, הונגריה, סלובקיה, סלובניה, מלטה וקפריסין) ועתה הדלת פתוחה לכך. לדבריו, מדובר בפוטנציאל כלכלי משמעותי שישראל תוכל ליהנות ממנו בטווח הארוך.