דו"ח המבקר: חברת נמל חיפה בחרה מועמדים בהליכים שפגעו בעקרונות השוויון, התחרות והשקיפות

מבקר המדינה מצא ליקויים בהליכי המיון של בכירים בחברת הנמל וכן בהליכי הרכש של החברה. מציין: "הליך מינוי מנכ"ל לחברת הנמל לקה בחסר". חברת הנמל בתגובה: נמלא אחר כל החלטות המבקר
 
דו"ח מבקר המדינה לא פסח גם השנה על חברת נמל חיפה ובפרק המוקדש לחברת הנמל כותב המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כי משרדו העלה "ממצאים כבדי משקל בהליך קליטתם של עובדים בכירים".
 
כמו כן, מתייחס דו"ח המבקר לסוגיית הרכש שהתבצעה באגף הרכש והלוגיסטיקה בחברת הנמל. הדו"ח העלה כי סמנכ"ל לכלכלה וכספים בחברה אחראי הן על ביצוע סדרי הרכישה (באמצעות ראש אגף רכש ולוגיסטיקה) והן על ביצוע התשלומים עבור אותן רכישות - אף שהדבר מנוגד לסדרי בקרה פנימיים נאותים וכללי מנהל תקין.
 
דו"ח מבקר המדינה מציין כי "לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי לשקול הפרדה בין שני תפקידיו של הסמנכ"ל לכספים, באופן שתחום הרכש לא יהיה באחריותו".
 
כמו כן, העלה הדו"ח כי בכמה מקרים התקשרה החברה עם ספקים בהתקשרויות המשך במחירים גבוהים מאלה שנקבעו בהצעות המחיר שנקבעו במכרזים המקוריים.
 
למשל, במרץ 2005 החלה החברה לקיים משא ומתן לרכישת גוררת עם ספק שכבר מכר לה גוררת דומה בעבר. בדיקת משרד המבקר העלתה כי המחיר שדרש הספק בעד הגוררת החדשה היה 7.25 מליון יורו - מחיר הגבוה ב-21% ממחיר הגוררת הקודמת שנרכשה בשנת 2001. בנובמבר 2007 חידשה החברה את התקשרותה עם הספק האמור, אף שהמחיר שדרש בעד הספינה באותה עת היה 9.6 מיליון יורו, גבוה ב-60% ממחיר הגוררת הקודמת.
 
דוגמה נוספת: נמצא כי ב-80 מקרים שונים רכשה החברה חלפים מספקים שאינם ספקים יחידים, אף שהרכישה של חלפים כאלו הוגדרה רכישה מספק יחיד. ב-18 מהמקרים מחיריהם של החלפים שסיפקו הספקים הנוספים היו גבוהים מהמחירים שגבו הספקים היחידים בעד החלפים המקוריים. עוד נמצא כי בחלק מהמקרים נעשה הדבר עקב ליקויים בניהול מלאי הרכיבים.
 
משרד המבקר ציין בהקשר זה כי "על החברה לבחון אילו פריטים יש לרכוש מספק יחיד ומה ניתן לרכוש מספקים נוספים במסגרת הליך תחרותי".
 
כמו כן העלתה ביקורת משרד מבקר המדינה כי מנכ"ל החברה דאז, מר עמוס עוזני, קיים בעבר קשרים עסקיים עם יועץ לענייני רכש ועם יועץ משפטי שהחברה מעסיקה. עוד נמצא כי המנכ"ל, ששימש יו"ר ועדת המכרזים של החברה, לא דיווח על כך לוועדת המכרזים ולא נמנע מלשמש יו"ר בדיוני ועדת המכרזים לבחינתם.
 
משרד מבקר המדינה ציין בדו"ח שפרסם כי "הקרבה בין המנכ"ל לבין יועץ הרכש, היעדר דרישה מצד הוועדה לקבל פרטים המאמתים את הטענה בדבר ניסיונו המקצועי של יועץ הרכש, והימנעות מפנייה לקבלת הצעות נוספות בטרם החלטתה, עשויים להצביע על פעילות בלתי תקינה של החברה".
 
נבחרו מועמדים בניגוד למתחייב ע"פ סדרי מינהל תקין
 
על פי דו"ח המבקר, "הנהלת החברה בחרה מועמדים בהליכים שפגעו בעקרונות השוויון, התחרות ההוגנת והשקיפות, ובניגוד למתחייב על פי סדרי מינהל תקין".
 
דו"ח המבקר אף היפנה את תשומת לב דירקטוריון החברה להתנהלות זאת וכתב כי "מן הראוי שדירקטוריון החברה יפקח על הליכי המיון ועל הפעולות של הנהלת החברה וימלא את תפקידו כנדרש".
 
משרד מבקר המדינה העיר לחברת נמל חיפה כי נוכח הליקויים שנמצאו בהליכי המיון היה מן הראוי לשקול לתקן את נוהלי החברה לקליטת עובדים ולבחון אפשרות כי איוש המשרות הבכירות ייעשה באמצעות ועדה שבה ישבו גם חברים שאינם עובדים בחברה, אך הם מומחים ובעלי ניסיון בתחום הנוגע לעניין.
 
על פי ממצאי משרד מבקר המדינה, הליך מינוי מנכ"ל לחברת הנמל לקה בחסר. כפי שעולה מהממצאים, יו"ר הדירקטוריון דאז, דוד חרמש, יזם את ההתקשרות עם חברת השמה א' כדי שתאתר מנכ"ל לחברה, וזאת בלי שקיבל הצעות כתובות מחברות השמה שונות כמתחייב על פי כללי המינהל התקין. מר חרמש ציין כי הכיר את המנכ"ל של חברת השמה א' לפני ההתקשרות הזאת, עוד מימי השירות הצבאי שלהם.
 
כמו כן עולה מהממצאים כי בשנת 2003 חתמה חברת נמל חיפה עם חברת ההשמה ב' על חוזה למתן שירותי אבחון ומיון של עובדים. משרד מבקר המדינה מצא כי אף על פי שהחברה מחזיקה התקשרות רבת שנים עם חברת השמה ב', היא התקשרה עם חברת השמה א' כדי לאתר עובדים בכירים. היא העדיפה להתקשר עם חברת השמה א' כדי לאתר סמנכ"לים אף על פי שהצעתה הייתה יקרה הרבה יותר מהצעתה של חברת השמה ב'. היא עשתה זאת בלי לתת טעמים מיוחדים לכך.
 
למשרת מנכ"ל החברה היו שמונה מועמדים סופיים, ושניים מהם נמצאו ראויים לתפקיד. האחד שלא נבחר בסופו של דבר שימש יו"ר הדירקטוריון של חברה שחברת השמה א' החזיקה ברבע ממניותיה. החברה לא חתמה עם חברת השמה א' על חוזה בעניין השמת מנכ"ל לחברה וגם לא עיגנה בכתב את דרישותיה בעניין הימנעות מניגוד עניינים.
 
ועדת האיתור של הדירקטוריון החליטה להמליץ למנות מנכ"ל לחברה בישיבה טלפונית, בלי לשוחח עם ממליציו של המועמד הסופי הנוסף שלא נבחר בסופו של דבר.
 
על פי הוראת רשות החברות הממשלתיות, התחייב מנכ"ל החברה מר עמוס עוזני שבטרם ימונה למנכ"ל יעביר את מניותיו בחברת ייעוץ שהייתה בבעלותו לצד ג', כדי שזה יחזיקן בנאמנות. מר עוזני העביר את המניות לבתו ולחבר קרוב. מר עוזני אמנם העביר את מניותיו לצד שלישי, אך לא הוכח כי לא נשאר בעל השליטה בחברת הייעוץ. זאת ועוד רשות החברות לא וידאה שדרישתה להימנעות אכן מולאה כנדרש.
 
בנוגע להליך מינוי בכירים, מצא משרד מבקר המדינה כי חברת השמה א' פסלה מועמדים לתפקיד סמנכ"ל כספים מפני שלא שימשו סמנכ"לים לענייני כספים בעבר, אף שדרישה זו לא הופיעה במודעה שפורסמה בעניין. עם זאת היא בחרה בעובד א' לתפקיד, אף על פי שגם לו לא היה ניסיון קודם בתפקיד זה.
 
כמו כן עלה בבדיקת משרד מבקר המדינה כי חברת ההשמה לא תיעדה את תהליך קליטתו של סמנכ"ל לשיווק, מסחר ופיתוח עסקי. בידי החברה לא נמצאו מסמכים המסבירים כיצד הועלה שמו של עובד ב' לדיון, אף שחברת ההשמה לא כללה אותו בין שבעת המועמדים שהציגה לחברה.
 
עוד נמצא כי יו"ר הדירקטוריון דאז, חרמש, היה מעורב בהליך האישור של מינוי הסמנכ"ל לניהול משאבים אף שהכיר את המועמד הנבחר לפני כן, ואף קיבלו לעבודה במקום עבודתם הקודם. נמצא כי מר חרמש לא דיווח לדירקטוריון החברה או למנכ"ל החברה על היכרות מוקדמת זו. לדעת משרד מבקר המדינה היה עליו להימנע מלהתערב בהליך אישור המועמד ללא אישור מפורש של הדירקטוריון כדי למנוע חשש להעדפת אדם שהייתה לו היכרות מוקדמת איתו.
 
מחברת נמל חיפה נמסר בתגובה כי "קיבלנו את המלצות הדו"ח ונמלא אחר כל החלטות המבקר ככתבן וכלשונן".