ד"ר יורם זבה, מנכ"ל צים, בראיון מיוחד : "צים משנה את פניה"

בראיון מיוחד שהעניק ד"ר יורם זבה, מנכ"ל חברת “צים”, לעתון "שי ספנות ותעופה" , מציג ד"ר זבה את הישגיה המרשימים של חברת “צים” בשנה האחרונה ואת תכניותיה לשנה הקרובה. ד"ר זבה גם התייחס בראיון בהכנות לקראת המלחמה עם עירק ולתנופת הפיתוח של “צים” בנושא הלוגיסטי.


00:00 ,17.03.2003 מאת: מערכת פורט2פורט
בראיון מיוחד שהעניק ד"ר יורם זבה, מנכ"ל חברת “צים”, לעתון "שי ספנות ותעופה" , מציג ד"ר זבה את הישגיה המרשימים של חברת “צים” בשנה האחרונה ואת תכניותיה לשנה הקרובה. ד"ר זבה גם התייחס בראיון בהכנות לקראת המלחמה עם עירק ולתנופת הפיתוח של “צים” בנושא הלוגיסטי. הראיון נערך לאחרונה בלשכתו של ד"ר זבה.
 
להלן הראיון במלואו :
  
שאלה : כיצד אתה מגדיר את מצבה של “צים” כיום ומהן תכניותיה לשנה החדשה ?
 
תשובה: אנו גאים בהישגים אדירים שהצלחנו לממש בתקופה האחרונה. בשנה זו אנו מתכוונים להשלים ארבעה נושאים ששמנו לנו למטרה :
1.       פקידת כל אזורי הסחר - לאחרונה הצלחנו לממש את התכנית האסטרטגית שהצבנו לעצמנו הכוללת פקידת נמלים בכל אזורי הסחר החשובים בעולם. במאי 2002 השלמנו את הפריסה הזו באמצעות הסכמי סחר עם חברות ספנות אחרות. כיום, ל”צים” יש 2 קווים גלובליים (ה- ZCS וה- AMP) שהם קווים חובקי עולם, ואליהם מקושרים 37 קווים אזוריים. קו גלובלי שלישי אמור להתחיל באמצע אפריל שנה זו.
 
2.       הצטיידות באניות חדשות – בימים אלו אנו נמצאים במהלך תכנית הצטיידות רחבת היקף של 13 אניות מכולה חדשות בסך הכל. האניות החדשות מהירות יותר מהאניות בצי האניות הקיים כיום ובעלות קיבולת של 5000 TEU כל אחת לערך. בשלב הראשון הוזמנו 6 אניות מכולה  שכבר משרתות בשרות המכולות. בשלב השני הוזמנו עוד 4 אניות מכולה, למסירה ב-2004, וכעת אנו בשלב השלישי שבו אנו משלימים את ההצטיידות ב- 3 אניות מכולה נוספות. בזכות תכנית ההצטיידות רחבת היקף זו, נוכל לקצר את זמן הסבב בקו ה- ZCS מ- 105 יום ל- 91 יום בסיום תכנית ההצטיידות (נכון להיום : 15 אניות X 7 ימים =  105 ימים. זה ישופר ל : 13 אניות X 7 ימים = 91 ימים).  אנו מצטיידים כמובן במקביל בצי מכולות ובאניות הזנה מתאימים וגדולים יותר.
 
3.       בעלות על סוכנויות מקומיות - נכנסנו בצורה מסיבית מאד לשותפויות בסוכנויות שלנו ברחבי העולם. בשנתיים האחרונות נכנסנו ל- 16-17 הסכמים בסך הכל, הכוללים בין השאר את רוסיה, איטליה, אנגליה, צרפת, תורכיה, מערב אפריקה, סינגפור, יפן וקוריאה.
 
4.       התייעלות – נושא ההתייעלות הפך אצלנו לחלק מרכזי. כיום, כל המחלקות והיחידות ב”צים” עוסקות בחסכון ובהתייעלות. חברת “צים” "מוכרת" יחידת תובלה, שההכנסה עליה יורדת בהדרגה כבר מספר שנים ובהתאם יש להוריד את ההוצאה באמצעות:
 
א.      הקטנת עמלות לסוכנים וכניסה לשותפויות.
ב.      שיפור חוזים קיימים עם חברות סווארות, מובילים יבשתיים, רכבות, אניות הזנה וכד'.
ג.       חסכון בעלויות התפעול של אניות בבעלות, חסכון בדמי החכירה של אניות חכורות, מיזוג חברות בנות.
ד.      חסכונות בהוצאות המינהל.
 
 
 
שאלה : בתקופה האחרונה ניתן לזהות את המגמה של רכישת הבעלות על סוכנויות מקומיות בעולם. מה ההגיון העומד מאחורי מגמה זו ?
 
תשובה : לחברת צים יש בעלות מלאה על ארבע סוכנויות בעולם : ישראל, ארה"ב, סין וצפון-אירופה. במקומות אלו הבעלות היא רק שלנו מהסיבה הפשוטה שהן מרכזות פעילות מסיבית והעמלות שמשלמים לסוכן מקומי היו הופכות את הפעילות במקומות אלו ללא כדאית כלכלית. במקומות אחרים בעולם, נכנסנו כאמור לאחרונה לשותפות בסוכנויות מקומיות. מעבר לקיצוץ בעלויות, זו אסטרטגיה. הרבה חברות ספנות אחרות חושבות שהבעלות על משרדים מקומיים צריכה להיות רק שלהן ואז הם הופכים את המשרדים האלה ל- Cost Center. “צים” מאמינה בהגיון הפשוט לחבור לסוכן מקומי המכיר את השוק המקומי ויש לו את הידע, הוותק והמוניטין. סוכן מקומי לא יכול להרשות לעצמו להפסיד, כי זה העסק שלו. אני מאמין ששותפות, בבסיסה, מעניקה מוטיבציה לסוכן המקומי, ואילו לנו היא מעניקה את האפשרות להיות תמיד במעקב אחר פעילותו. אני גם מאמין ששותף מקומי יתפעל את הסוכנות ברווחיות גבוהה יותר מאשר ב- Cost Center. הסוכנויות הפזורות בעולם, שיש לנו שותפות בהן, תורמות להכנסות החברה סכום לא מבוטל.
 
 
 
שאלה : מה ההגיון להמשיך ולשאוף לגדול ולצמוח גם בתקופה בה רמת הרווח על הובלת מכולה הולך ופוחת?
 
תשובה : בשנה שחלפה עשינו קפיצת מדרגה לא קטנה. אנחנו נוביל השנה כ- 1.75 מליון TEU לעומת 1.4 מליון TEU בשנה שעברה. זוהי קפיצה אדירה וכיום, מחזור המכירות שלנו עומד על 1.85 מיליארד דולר. נשאלת באמת השאלה למה בעצם כל כך חשוב לצמוח ולגדול. ובכן, לחברות הספנות קיים מרכיב אדיר במאזנן של הוצאות קבועות, וככל שגודלים במערך הקיים, מקטינים את העלות הקבועה למכולה. ההגיון אומר שככל שהאניה יותר גדולה הרי שההוצאות הקבועות למכולה קטנות יותר. כלומר, אתה מוביל יותר מכולות בכל הפלגה ואז ההוצאה מתחלקת ליותר מכולות. הרצון לגדול תמיד קיים, אבל התוצאה, במובן מסוים, לא תמיד  תורמת באופן מלא כי אין כל כך הרבה מטענים להוביל. אם תערכו את ההשוואה כמה “צים” גדלה בשנים האחרונות לעומת גידול הביקוש להובלת מטענים שעולה רק ב- 7%-5 לשנה, אז ברור ש"צים" נאלצת  להתמודד על הובלת מטענים עם מובילים אחרים, או להפנות את נפח ההובלה שלה לנתיבי סחר נוספים.
 
 
 
שאלה: בשנת 2000 דורגה חברת “צים” בעשרת המקומות הראשונים מתוך דירוג 30 חברות הספנות הגדולות בעולם. לעומת זאת, בשנת 2003 “צים” מדורגת במקום ה- 13. כיצד אתה מסביר את זה ?
 
תשובה: מבחינת CAPACITIES של האניות , זה נכון, 3 חברות עברו אותנו, בעיקר בגלל מיזוגים ורכישות. מאחר ו- 20 החברות הגדולות מחזיקות כבר 83% מהCAPACITY- העולמי של הספנות הקווית במכולות, ברור שמדובר בקונסולידציה משמעותית ביותר.  בכל מקרה, "צים" מובילה כיום כ- 3% מהסחר העולמי, וזאת אך ורק באמצעות גידול אורגני.
 
 
 
שאלה: באילו הכנות נקטה “צים” לקראת המלחמה הצפוייה בעירק ?
 
תשובה: לקראת המלחמה העתידית עם עירק, חברת “צים” התכוננה בשני מישורים :
1)       גיבוי המערך הקיים – בראש ובראשונה חשוב לנו לגבות את המערך הקיים. לצורך כך הוספנו וריעננו נהלים לשעת חרום.  וכמובן, גיבינו את כל מערכות המחשוב הקיימות והפועלות כיום בישראל ב- 2 אופנים :
 
א.       גיבוי שוטף – מערכות הגיבוי השוטף שלנו מאפשרות לנו להמשיך ולנהל את עסקינו גם ממרכזים אחרים בעולם כמו ניו יורק והונג קונג.
 
ב.       אתרי גיבוי  - הקמנו מערכות מרכזיות באתרי גיבוי בארץ, במקומות מרוחקים, כדי שבמידה ויהיה מצב שאחד האתרים נפגע, אז שהאתר השני ימשיך ויעבוד.
 
2)       הפעילות בשעת חירום – חברת "צים" תמשיך פעילותה במהלך כל תקופת המלחמה. להערכתי, כל חברות הספנות הזרות תמשכנה לפקוד את נמלי ישראל בתקופת המלחמה. אני בראש ובראשונה ישראלי וחשוב שכלכלת ישראל לא תפגע בשום אופן, ועל כן אני כולי תקווה שחברות הספנות הזרות תמשכנה לפקוד את ישראל גם בימי המלחמה שתבוא. אני לא הייתי רוצה שיווצר "חור" בספנות הישראלית ושכלכלת ישראל תפגע. בכל מקרה, במידה ולא תהיינה פקידות של החברות הזרות, הרי שחברת "צים" תגדיל אלוקציות (הקצאת תאים למכולות) לסיפוק הביקוש, רצוי תוך הסכמים עם חברות ספנות זרות, כדי לעבור את המשבר הזה. זה יכול להיעשות על ידי הגדלת אלוקציות באניות הקיימות להובלת מטען בינ"ל, או להיעשות  באמצעות אניות חכורות, זה יכול להיות בכל דרג שהוא, או על ידי הסכמים הדדיים. הקשר הספנותי הוא מאד חיוני למדינת ישראל ואין להמעיט בערכו. בנוסף, אני מניח שהממשלה לא תצטרך לגייס אניות, אם כי מותר להם לגייס כמו לכל מדינה. ארה"ב כבר גייסה אניות.
 
 
 
שאלה : כיצד ניתן להסביר את הפעילויות האחרונות של “צים” בהקשר לאיחוד חברות הבת לחברת ניולוג ואת הקמת המיזם הלוגיסטי החדש במסגרת מ.פ.ל ?
 
תשובה : אנחנו עושים צעדים די משמעותיים, בנושא הלוגיסטי, גם בישראל וגם בסין. בארץ, במסגרת חברת הבת שלנו, Overseas Commerce (שהיא בבעלות משותפת של “צים” ושל זאבי אחזקות), יצרנו מיזם לוגיסטי חדש במסגרת חברת מ.פ.ל (מרכז לפתרונות לוגיסטיים) ושבמסגרתה רכשו חברת "צים" וענק הלוגיסטיקה  EXEL 20% מהבעלות, כל אחת. לא צריך להקל ראש בעובדה שחברת הלוגיסטיקה הגדולה בעולם, EXEL, באה והשקיעה כסף בתקופה כלכלית וביטחונית קשה זו ואף הצהירה כי היא מאמינה בכלכלת ישראל. בנוסף, חברות השילוח שלנו אוחדו למסגרת ארגונית ועסקית אחת על היתרונות הרבים הגלומים בה, ויצרנו מותג חדש – "ניולוג". החברה המאוחדת אמורה לתת את כל הפתרונות האפשריים ללקוחות השונים, ללא כל קשר עם "צים".
אותו הדבר עשינו בסין כשקנינו כמה טרמינלים (ב- Shanghai קנינו 2 טרמינלים, ב- Qingdao טרמינל אחד). בנוסף, אנחנו החברה ה- 6 בסין שקיבלה רשיון לוגיסטיקה (סין הפסיקה להוציא רשיונות עד לשנת 2004), שזה דבר מאד משמעותי. יש לנו היום 29 משרדים  לסוכנויות בסין ועוד 5  משרדים לשירותי לוגיסטיקה.
הפעילויות האלה הן איפוא חלק ממהלך אסטרטגי של פיתוח והתייעלות.
 
 
 
שאלה: כיום, חברות הספנות הגדולות מקימות חברות לוגיסטיקה המספקות שרותים לוגיסטיים מ/אל כל נקודה בעולם (כמו למשל Maersk Logistics, P&O Nedlloyd Logistics) האם, מעבר להרחבת השרותים הלוגיסטיים באופן לוקלי, יש ב”צים” מגמה לפתח את השירותים הלוגיסטיים שלה באופן גלובלי ?
 
תשובה: בהחלט כן. כאמור, מאד התרחבנו בהיבטים הלוגיסטיים בישראל ובסין. עתה אנו שוקלים בדעתנו מה יהיה הצעד השלישי: אירופה או ארה"ב. המטרה הסופית שלנו היא להקים עוד מרכזים לוגיסטיים (באירופה ו/או בארה"ב) ובסוף לאחד את הכל לרשת אחת גלובלית המספקת שרותים לוגיסטיים. יחד עם זאת צריך לזכור כי בסה"כ תפקידן של חטיבות השילוח הוא לשרת את הלקוחות ולא את “צים”. כידוע, מרסק לוגיסטיקס נפרדת לגמרי ממרסק ספנות והיא משרתת לא רק את מרסק אלא לקוחות של חברות ספנות אחרות.
זו נקודה חשובה, המלמדת שמדובר בהרחבת עסקים על בסיס ידע קיים ולאו-דווקא השלמת השרות הספנותי "הצימי".
 
 
 
שאלה : מדוע "צים" שמה דגש רב דווקא על שווקי המזרח הרחוק ?
 
תשובה : התשובה לכך נעוצה בשני דברים :
א.       המזרח הרחוק ואסיה הדרומית הם האזורים התוססים ביותר, בעלי שיעור הצמיחה הגדול בעולם.
ב.       המנטליות שלנו מהווה כנראה גורם נוח ומועיל ליצירת קשרים עסקיים עם גופים כלכליים במזרח הרחוק.
יחד עם זאת, יש לציין למען ההגינות, ש"צים" מצליחה ליצור קשרים טובים בכל מקום וזה מקל מאוד את ההתמודדות הגלובלית בסחר העולמי המסועף והמגוון.
 
 
 
שאלה : מה היקף הפעילות של "צים" בשווקים השונים ?
 
תשובה : חלוקת הובלות היצוא של "צים" ברחבי העולם מצביע על הנתונים הבאים : המזרח הרחוק מהווה 55% ארה"ב 13%, אירופה 14%, מזרח קרוב 5%, דרום אמריקה 4%.השאר למקומות רבים אחרים. היקף היבוא והיצוא של "צים" בשוק הישראלי מהווה סה"כ 17% מהיקף הפעילות הכולל שלנו. היקף פעילותנו בספנות הבינ"ל גדל מכיוון שהוספנו קווים ובשנת 1999 אף פתחנו את הקו השני בפסיפיק.
 
 
  
שאלה: איך "צים" מתמודדת עם בעיית שינוע מכולות ריקות מנקודה לנקודה כשהרבה מכולות מתנקזות פה.
 
תשובה: – זוהי אכן בעייה עולמית. הייתי שמח מאד אם היו בכל אזור 2 נמלים קרובים האחד ליבוא והאחר ליצוא אבל זה לא קיים. בשנות ה- 60 היה קו לאמריקה, כשהכל הגיע משם ואילו בחזרה יצאה אניה ריקה כי לא היה יצוא כלל. לאט לאט התחילו לשפר את המצב ע"י פקידת נמלים ליצוא באיטליה, שהיא כיום אחד מהמוקדים החשובים ביותר שלנו. כיום, כ- 70% מיצוא הים התיכון מקורו באיטליה. כך יוצא שאנחנו עוברים דרך איטליה רק בכיוון מערבה, פורקים שם מכולות ריקות ומעמיסים מלאות וזה יוצר מצב שאנו עוברים את האטלנטיק בשני הכיוונים בצורה מאוזנת יותר. זוהי בעיה המקשה על כל המובילים הימיים ובשווקים שבהם אין איזון בין יבוא ויצוא (ורובם למעשה כאלה), הרי שמצב זה יוצר חוסר איזון עבור כל המובילים, והם נאלצים לקחת זאת בחשבון בתמחיר שלהם.
 
 
 
שאלה: חברת "צים", במסגרת השרותים הגלובליים שלה, פוקדת רק את נמל חיפה ולא את נמל אשדוד. יחד עם זאת, רוב הלקוחות מרוכזים דווקא באיזור המרכז, ולכן יש צורך לשנע יבשתית את המטענים למרכז. בימים אלו הולך ונשלם בניית נמל היובל באשדוד, מה יהיה בעתיד ?
 
תשובה: נכון להיום זה עוד מוקדם לקבוע מה יהיה. הבעיה מסתבכת והולכת ונעוצה בעובדה שקווים גלובליים צריכים להיות צמודים לקוי ההזנה שלהם ואלו משרתים באחת את כל הקווים הגלובליים. בכל מקרה, צריך לפתח את הנמלים, כי פוטנציאל הסחר הישראלי גדול בהרבה ממה שאנו עדים לו היום.
 
 
 
שאלה: האם יש ל"צים" כוונה להרחיב את שרותי הספנות שלה מעבר לקווים סדירים במכולות גם לפעילות ספנותית של מטענים קונבנציונאלים ולהובלות נוספות מעבר למכולות.
 
תשובה: בינתיים החלטנו על פיתוח בכיוון האנכי לאורך שרשרת האספקה כמו לוגיסטיקה, הובלה יבשתית, טרמינלים, מרכזי הפצה וכד'. על פיתוח רוחבי עדיין לא החלטנו. זהו שוק נוסף מאד מיוחד.  אנחנו בהחלט חושבים על זה, ואני מקווה שיום אחד גם ניכנס לזה. יש לזה הגיון, זה נשמע טבעי.  אבל הנושא מורכב ביותר, ומחייב שיקולים כבדים לפני קבלת החלטות.