ביהמ"ש קבע: מספנות ישראל יוכלו להוציא מבדוק צף מנמל חיפה

שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא, דחה ביום ג' השבוע את בקשתה של רשות הנמלים, לאסור על מספנות ישראל לפרק ולהוציא מנמל חיפה מבדוק צף המשמש לביצוע עבודות האספנה, אלא אם כן יובא מבדוק אחר במקומו, באופן שיאפשר מתן אותם שירותים שמספק המבדוק הצף הקיים.


00:00 ,08.07.2004 מאת: מערכת פורט2פורט
שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא, דחה ביום ג' השבוע את בקשתה של רשות הנמלים, לאסור על מספנות ישראל לפרק ולהוציא מנמל חיפה מבדוק צף המשמש לביצוע עבודות האספנה, אלא אם כן יובא מבדוק אחר במקומו, באופן שיאפשר מתן אותם שירותים שמספק המבדוק הצף הקיים.

מספנות ישראל מכרה את המבדוק הצף לחברת Varta Shipping ששילמה תמורתו למספנות 5.25 מליון $. Varta Shipping אף הביאה לנמל חיפה ספינה גוררת, כדי להעביר את המבדוק מנמל חיפה למקום אחר, כאשר עלות עיכוב הגוררת בנמל חיפה היא 5,750 $ ליום.

השופט שפירא ציין בהחלטתו כי רשות הנמלים למעשה מבקשת מבית המשפט להוציא "צו עשה זמני ובהמשך קבוע" שיחייב את מספנות ישראל להחזיק בנמל חיפה מבדוק צף שיספק שירותים לכלי שייט, שכן אין כל חובה או עילה לחייב את המספנות בהחזקת המבדוק הנוכחי דווקא. "לכל היותר זכאית רשות הנמלים לתבוע ממספנות ישראל לקיים את חיוביה על פי החוזה שבין הצדדים ולדאוג להבאת מבדוק צף לנמל", נכתב, "ואולם אין כל עילה לחייב את המספנות בהחזקתו של המבדוק הנוכחי דווקא".

מספנות ישראל הייתה בעבר בשליטה של ממשלת ישראל, ציין השופט שפירא והוסיף כי ההסכמים אשר העניקו זכויות למספנות לפעול בשטח הנמל נחתמו עוד בשנת 1965, שם נכתב כי מטרת החכרת מקרקעין בנמל לחברת מספנות ישראל הינה אספקת שירותי אספנה לנמל ואולם לא צויין בחוזה בפירוש מה מכילים אותם שירותים והאם יש הכרח בהחזקת מבדוק זה או אחר על ידי המספנה.

בשנת 1994, ציין השופט, החליטה מדינת ישראל להפריד את המספנה ובסופו של דבר נמכרו מספנות ישראל לגורם פרטי, כל זאת לאחר קיומם של הליכי פירוק עקב גרעונות כספיים ומכירה שאושרה על ידי ממשלת ישראל. אך, כל מערך ההתחייבויות של מספנת ישראל על פי הסכם המכירה הינו בין המספנות לממשלת ישראל, כאשר רשות הנמלים אינה צד להסכם.

השופט ציין כי למדינה ניתנה זכות לרכוש את המבדוק ולאחר שהודיעה כי אין לה עניין ברכישת המבדוק, בנסיבות אלו, רשאית הייתה חברת המספנות למכור את המבדוק לכל צד ג' המעוניין לרכוש אותו. "במצב דברים זה, ולאחר שהמדינה הביעה את דעתה כי אין לה עניין לרכוש את המבדוק הצף, הייתה רשאית המספנות למכור את המבדוק לכל המרבה במחיר, בהתאם לשיקוליה העסקיים כתאגיד פרטי. בכך רשאית חברת המספנות לממש את זכותה בקניין שבבעלותה ולסחור בו. אין כל מקום למנוע זאת ממנה".

לאור חומר הראיות, קבע השופט שפירא כי לרשות הנמלים הייתה ידיעה ברורה ומפורשת על כוונת מספנות ישראל למכור את המבדוק הצף ביום 9.5.04, כפי שעולה ממכתבו של המנהל הכללי של רשות הנמלים, מר עמוס רון, אשר נשלח לשר התחבורה, מר אביגדור ליברמן והפותח במילים: ”על פי מידע שהתקבל אצלנו, מספנות ישראל בע"מ מכרו, או שבכוונתם למכור את המבדוק הצף שברשותם לגורמים בחו"ל”.

עוד נכתב כי על אף שהיה אצל רשות הנמלים כל המידע הרלוונטי, לא בוצעה כל פניה בבקשה לצו מניעה בטרם בוצעה עסקת המכירה לחברת Varta Shipping, וזאת כדי למנוע בפועל את עסקת המכירה ואת העברת הזכויות בנכס והשתהתה בפניה לביהמ"ש בבקשה למתן צו מניעה עד למועד בו כבר נגרמים נזקים ל- Varta Shipping, אשר דאגה להביא לנמל גוררת, אשר תגרור את המבדוק ליעדו החדש.

השופט שפירא החליט כאמור לדחות את הבקשה ולחייב את רשות הנמלים לשלם למספנות ישראל ולחברת Varta Shipping את הוצאותיהן בגין הדיון בסך של 10,000 ₪ לכל אחד, בסה"כ 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.