איריס שטרק בכנס הדירקטורים: "מנהל בכיר יתוגמל על פי רווחי החברה בתנאי שגם עובדיו יתוגמלו באופן יחסי"

יו"ר חברת נמל אשדוד אמרה בכנס כי במקום למסות את שכר הבכירים יש ליצור מנגנון בו השכר הגבוה הוא עד פי 100 מהשכר הנמוך בחברה. "כך יושג העיקרון של הנעה להישגיות, לרווחיות ותגמול של הכלל ולא רק של בודדים"
 
"במקום להגביל את תקרת שכר הבכירים באמצעות מיסוי, יש ליצור מנגנון בו השכר הגבוה בחברה הוא עד פי 100 במקסימום מהשכר הנמוך בחברה", כך אמרה איריס שטרק, יו"ר חברת נמל אשדוד, בכנס הדירקטורים 2006 של המי"ל, שנערך אתמול בבוקר.
 
לדברי שטרק, "יש ליצור קשר בין שכר העובד הנמוך ביותר לגבוה ע"י יצירת מנגנונים המתחשבים בגודל ובמורכבות החברה. מנהל יתוגמל על פי רווחי החברה, בתנאי שעובדיו יתוגמלו באופן יחסי. באופן כזה, יושג העיקרון של הנעה להישגיות ולרווחיות ותגמול של הכלל ולא רק של בודדים".
 
"המדינה צריכה לפעול לצמיחה של הסקטור הפרטי ולהתפתחותן של החברות. תגמול ראוי והולם לבכירים בעלי כישורים, הוא אחד האמצעים להתפתחות מואצת של סקטור זה. שכר הבכירים ראוי שייגזר מהצלחת החברה. יש לגרום למצב שבו מנגנוני השכר בחברות ציבוריות ייקבעו עפ"י תוצאות הביצועים".
 
כמו כן, ציינה שטרק כי בחוק האמריקאי סעיף הגבלת שכר לא חל במקום שבו השכר משולם לפי תכנית מבוססת ביצועים. במקום בו שכר הבכירים נקבע כנגזרת של הצלחת החברה, אין לקבוע בו תקרת שכר.
 
בנוסף, ציינה שטרק את המלצות ועדת גושן בכלל, לרבות בנושא הבכירים וקראה ליישם את המלצות הוועדה באמצעות חקיקה. "ועדת גושן צריכה להיות הסמן המוביל בהתנהגות חברות בישראל. יש לקבוע נורמות אחידות, ברורות, שאינן מותירות ספק ומגבירות את היציבות והביטחון המשפטי. זאת, בדרך של עיגון העקרונות הראויים הכלולים במונח ממשל תאגידי, באמצעות חקיקה בלבד".
 
שטרק תומכת בהקמתם של בתי משפט המתמחים בדיני חברות, דבר אשר יעניק לעולם העסקי בישראל מימד של יציבות וודאות וייעל את תהליך קבלת ההחלטות. מהלך זה יקדם את אמון הציבור בשוק הפיננסי, יפחית את הרגולציה ויסייע במניעת קיפוח המיעוט ע"י הגנת המשקיעים מפני עסקות של בעלי השליטה.
 
בנוסף, קראה שטרק לעלות לסדר היום הציבורי את נושא ייצוג הנשים בדירקטוריונים בישראל. "בישראל מגמת הייצוג ההולם של נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות נעה סביב ה- 30%. בשנת 2004, שיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות עמד על 37.2% לעומת 7.4% בשנת 1993. בחוק הישראלי קיימת דרישה מקלה, סמלית ואפילו תמוהה: במקרה שאין נשים כלל בדירקטוריון של חברה ציבורית- נדרשת החברה למנות אשה לאחד מתפקידי הדירקטורים החיצוניים. לדבריה, יש לפעול בדרך של חקיקה ולהביא לייצוג הולם של נשים בעמדות מפתח בארגונים.