אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
גבאי טען כי הפער בין מחיר המכירה להערכות השווי הוא כ- 10% (למעלה או למטה)
”מהנתונים שהוצגו בפני ועדת הכלכלה נראה כי התנהלות רשות החברות במכירת צים היתה נכונה. השאלה היא האם קיבלנו את כל הנתונים”, כך אמר אתמול יו”ר ועדת הכלכלה, שלום שמחון, בדיון שיזם בנושא ההשלכות על ענף הספנות כתוצאה ממכירת צים.
ח”כ אבשלום וילן טען שכל ההפרטות שעשתה הממשלה בשנים האחרונות הן ”כאילו הפרטה”, ומזכירות את הנעשה במדינות עולם שלישי. ”לא יתכן שכל המכירות נעשות ל- 15 משפחות הון ולא לציבור הרחב” טען וילן.
שר התחבורה אביגדור ליברמן אמר כי הוא שלם לחלוטין עם המהלך ומגבה את רשות החברות. לדבריו, מבקרי העסקה קבעו את עמדתם בלי שבדקו את הדוחות הכספיים של צים ובלי שבדקו את תנאי השוק, ו”הכל בשביל לזכות בכותרת”. ליברמן שיבח את ההגעה להסכם עם העובדים לנוכח החשיבות של שמירה על מקצוע הימאות בישראל. ליברמן תקף את האקלים הציבורי שנוצר בישראל לפיו זו בושה להרוויח. ”ההתקפות הללו על חברות עסקיות מבריחות מישראל אנשי עסקים, שמעדיפים לעשות את עסקיהם בחו”ל”.
מנהל רשות החברות, אייל גבאי דחה בתקיפות הטענות כי המדינה ”עשתה עסקה רעה” במכירת צים. לדבריו מבקרי העסקה ניזונו מכותרות בעיתונים, והעיתונאים עצמם ניזונו מבעלי אינטרסים ועשו מלאכה חפיפניקית. לדבריו מדינת ישראל ניסתה להפריט את צים במשך 15 שנה, הוציאה שני מכרזים בינלאומיים, אך אף אחד לא גילה עניין. לדבריו המניות שמכרה המדינה בצים לא הניבו דיווידנדים ולא יניבו בעשר השנים הבאות, בגלל נטל חובות של מיליארד דולר. גבאי אמר כי המדינה עיכבה את התפתחותה של צים ולטובתה של החברה העדיפה המדינה לצאת ממנה. אשר לטענות כי המכירה נעשתה ללא דיון ציבורי, אמר גבאי כי תהליך ההפרטה עצמו קיבל את אישור ועדת הכספים. אשר למחיר בו נמכרה צים אמר גבאי כי רשות החברות התבססה על שתי הערכות שווי של חברות בינלאומיות ידועות.
גבאי עורר את כעסם של חברי הכנסת כאשר סירב למסור את המספרים המדויקים של הערכות השווי ואת הפער בין הערכת השווי שניתנה למדינה לבין המחיר בו נמכרה צים (236 מיליון דולר), וזאת בשל חובתו לשמור על סודיות עסקית. גבאי טען כי הפער בין מחיר המכירה להערכות השווי הוא כ- 10% (למעלה או למטה). ח”כ דוד טל דרש מגבאי לדווח לועדה ואמר כי לא יתכן שפקידים בכירים יסתירו מידע מחברי הכנסת.
יוסי רוזן, מנכ”ל החברה לישראל אמר כי החברה לישראל התלבטה קשות האם לקנות את חלקה של המדינה בצים. ”הנחיית הדירקטוריון של החברה לישראל היתה שלא להציע מחיר גבוה יותר משווי ההון העצמי של צים, העומד על 200 מיליון דולר. אך בסופו של דבר החלטנו לשלם יותר, מתוך מטרה להגן על חלקה של החברה לישראל בצים (49.8% לפני המכירה). היה חשוב לנו להוציא את המדינה מצים על מנת לפתח אותה כפי שפיתחנו את כימיקלים לישראל”, אמר רוזן. לדבריו הממשלה היוותה נטל על צים, בהיותה שותף פסיבי בלבד. רוזן אף הציע לכל המבקרים ו”המומחים” שצצו בעקבות סגירת העסקה, אופציה לרכוש את חלקה של החברה לישראל ואת החלק שנרכש מהמדינה במחיר הנמוך במחצית מהמחירים המפולפלים וחסרי הבסיס שבהם נקבו”.
אודי אנג`ל, יו”ר צים אמר כי בתוקף תפקידו נתבקש על יד רשות החברות לפנות לחברות ספנות בינלאומיות מובילות ולעניינן ברכישת חלקה של המדינה בצים, אך למרבה הצער אף אחת של הסכימה. ”הדבר הנכון ביותר עבור צים היה אם אחת מחברות הספנות הללו היתה נכנסת כשותף אסטרטגי. הדבר היה מכניס את צים למגרש המשחקים של חברות הספנות הגדולות בעולם” ,אמר אנג`ל.
עובדי צים בירכו על העסקה ועל ההסכם הקיבוצי שנחתם עימם. גם אייל מלמד מאיגוד המשתמשים בהובלה אמר כי מכירת צים היא לטובת ענף הספנות בכללותו ולו הופרטה צים לפני 10 שנים היה מצבה שונה. גם נחום גנצ`רסקי מלשכת הספנות ברך על המהלך. שמחון דרש לדעת האם סיכום העסקה בצים יקדם את סיום המחלוקת עם ”החברה לישראל” בעניין בז”ן. גבאי הדגיש כי אין כל קשר בין הדברים. ח”כ טל דרש דיון נוסף בנושא.
שר התחבורה אביגדור ליברמן אמר כי הוא שלם לחלוטין עם המהלך ומגבה את רשות החברות. לדבריו, מבקרי העסקה קבעו את עמדתם בלי שבדקו את הדוחות הכספיים של צים ובלי שבדקו את תנאי השוק, ו”הכל בשביל לזכות בכותרת”. ליברמן שיבח את ההגעה להסכם עם העובדים לנוכח החשיבות של שמירה על מקצוע הימאות בישראל. ליברמן תקף את האקלים הציבורי שנוצר בישראל לפיו זו בושה להרוויח. ”ההתקפות הללו על חברות עסקיות מבריחות מישראל אנשי עסקים, שמעדיפים לעשות את עסקיהם בחו”ל”.
מנהל רשות החברות, אייל גבאי דחה בתקיפות הטענות כי המדינה ”עשתה עסקה רעה” במכירת צים. לדבריו מבקרי העסקה ניזונו מכותרות בעיתונים, והעיתונאים עצמם ניזונו מבעלי אינטרסים ועשו מלאכה חפיפניקית. לדבריו מדינת ישראל ניסתה להפריט את צים במשך 15 שנה, הוציאה שני מכרזים בינלאומיים, אך אף אחד לא גילה עניין. לדבריו המניות שמכרה המדינה בצים לא הניבו דיווידנדים ולא יניבו בעשר השנים הבאות, בגלל נטל חובות של מיליארד דולר. גבאי אמר כי המדינה עיכבה את התפתחותה של צים ולטובתה של החברה העדיפה המדינה לצאת ממנה. אשר לטענות כי המכירה נעשתה ללא דיון ציבורי, אמר גבאי כי תהליך ההפרטה עצמו קיבל את אישור ועדת הכספים. אשר למחיר בו נמכרה צים אמר גבאי כי רשות החברות התבססה על שתי הערכות שווי של חברות בינלאומיות ידועות.
גבאי עורר את כעסם של חברי הכנסת כאשר סירב למסור את המספרים המדויקים של הערכות השווי ואת הפער בין הערכת השווי שניתנה למדינה לבין המחיר בו נמכרה צים (236 מיליון דולר), וזאת בשל חובתו לשמור על סודיות עסקית. גבאי טען כי הפער בין מחיר המכירה להערכות השווי הוא כ- 10% (למעלה או למטה). ח”כ דוד טל דרש מגבאי לדווח לועדה ואמר כי לא יתכן שפקידים בכירים יסתירו מידע מחברי הכנסת.
יוסי רוזן, מנכ”ל החברה לישראל אמר כי החברה לישראל התלבטה קשות האם לקנות את חלקה של המדינה בצים. ”הנחיית הדירקטוריון של החברה לישראל היתה שלא להציע מחיר גבוה יותר משווי ההון העצמי של צים, העומד על 200 מיליון דולר. אך בסופו של דבר החלטנו לשלם יותר, מתוך מטרה להגן על חלקה של החברה לישראל בצים (49.8% לפני המכירה). היה חשוב לנו להוציא את המדינה מצים על מנת לפתח אותה כפי שפיתחנו את כימיקלים לישראל”, אמר רוזן. לדבריו הממשלה היוותה נטל על צים, בהיותה שותף פסיבי בלבד. רוזן אף הציע לכל המבקרים ו”המומחים” שצצו בעקבות סגירת העסקה, אופציה לרכוש את חלקה של החברה לישראל ואת החלק שנרכש מהמדינה במחיר הנמוך במחצית מהמחירים המפולפלים וחסרי הבסיס שבהם נקבו”.
אודי אנג`ל, יו”ר צים אמר כי בתוקף תפקידו נתבקש על יד רשות החברות לפנות לחברות ספנות בינלאומיות מובילות ולעניינן ברכישת חלקה של המדינה בצים, אך למרבה הצער אף אחת של הסכימה. ”הדבר הנכון ביותר עבור צים היה אם אחת מחברות הספנות הללו היתה נכנסת כשותף אסטרטגי. הדבר היה מכניס את צים למגרש המשחקים של חברות הספנות הגדולות בעולם” ,אמר אנג`ל.
עובדי צים בירכו על העסקה ועל ההסכם הקיבוצי שנחתם עימם. גם אייל מלמד מאיגוד המשתמשים בהובלה אמר כי מכירת צים היא לטובת ענף הספנות בכללותו ולו הופרטה צים לפני 10 שנים היה מצבה שונה. גם נחום גנצ`רסקי מלשכת הספנות ברך על המהלך. שמחון דרש לדעת האם סיכום העסקה בצים יקדם את סיום המחלוקת עם ”החברה לישראל” בעניין בז”ן. גבאי הדגיש כי אין כל קשר בין הדברים. ח”כ טל דרש דיון נוסף בנושא.
