אורי יוגב: מכירת צים נעשתה במחיר גבוה מאוד

הממונה על התקציבים אופטימי מתמיד

"בחודשיים האחרונים התחזקה ההערכה האופטימית לפיה 2004 תהיה שנת המפנה במשק. לדעתי, יכול מאוד להיות שנגיע השנה לצמיחה של יותר מ-3.0%. כממונה על אגף התקציבים אני מחויב בזהירות. לכן, יש להמתין לנתונים נוספים לפני שמקבלים החלטות הקשורות בצמיחה". כך אמר ל"הארץ" הממונה על התקציבים, אורי יוגב, בסוף השבוע.

האוצר העריך בסוף 2003 כי המשק יצמח השנה בשיעור של 2.5%. לא אחוז גבוה לעומת פוטנציאל הצמיחה של המשק, כ-5%, אבל אחוז מרשים לעומת צמיחה של 1.2% ב-2003 ועוד יותר מרשים לעומת צמיחה של 0.8% ב-2002 ו-0.9% ב-2001. ב-2000, שנת שיא במשק, הצמיחה היתה 7.4%. בנק ישראל העריך בסוף 2003 כי הצמיחה השנה במשק תהיה 2.4%-0.8%, עם עדיפות בולטת למספר הנמוך.

יוגב נהנה מאוד לשמוע בשבוע שעבר כי בנק ישראל שינה את תחזית הצמיחה שלו, והחליט להיצמד ל-2.4%. "אם הצמיחה תהיה גבוהה מתחזית האוצר", אומר יוגב, "לכיוון ה-3.0% ואולי יותר, נפנה את הכנסות המדינה העודפות ממסים להורדת מסים ובעדיפות שנייה להורדת גירעון המדינה".

יוגב מסיים באפריל קדנציה של שנתיים כראש אגף התקציבים, וחוזר למגזר העסקי. באוצר מסתובבות שמועות - שיוגב מכחיש אותן - ולפיהן יוגב הבטיח לשר שלו, בנימין נתניהו, כי יכין את תקציב 2005 ויישאר באוצר עד העברתו בממשלה ובכנסת, כלומר עד סוף 2004. יוגב מצדו אמר: "אפריל, גג מאי, אני בחוץ". בקיץ הוא מתכנן טיול גדול עם המשפחה בחו"ל.

יוגב סירב להתייחס לעניין יורשו בתפקיד: "אני בטוח ששר האוצר יבחר במועמד הטוב ביותר. נשאלתי ואני בטוח שעוד אשאל על כך ע"י שר האוצר". הוא דוחה את הביקורת על משך הזמן הקצר שעשה באוצר: "אמרתי לסילבן שלום, שבחר בי לתפקיד ראש אגף התקציבים, ואמרתי לנתניהו כשנכנס לאוצר, כי באתי לשנתיים בלבד. שנתיים הן הרבה מאוד זמן באגף התקציבים תמיד, ובשנתיים האחרונות במיוחד. אני מרגיש שהצלחתי לסייע בתהליך מאוד חשוב למשק הישראלי. אחרי שאשלים את תקופת הצינון, כנדרש, אחזור לסקטור העסקי".

יוגב טרוד בימים אלה בדיונים על הגדלת תקציבי הביטחון, הרשויות המקומיות ועוד בתקציב 2004, ובהכנת קיצוץ בסכום שווה (קיצוץ פלאט) בתקציבי כל משרדי הממשלה. "כל תוספת תקציב לביטחון, רשויות מקומיות ומעט דברים נוספים", הוא אומר, "מותנית בקיצוץ שווה בהוצאות ממשלה אחרות. התהליך יסתיים בעוד שבועות מספר. בכל מקרה תקציב ההוצאות הכולל של המדינה לא ישתנה. בשום פנים ואופן אין כוונה לבקש מהממשלה או מהכנסת תקציב נוסף. מאחר שאין גם כוונה להעלות מסים, נצטרך לקצץ בהוצאות הממשלה בסכום זהה לתוספות.

"התבטאתי פעמים מספר, וגם ראש הממשלה ושר האוצר אמרו בסוף דיוני התקציב, כי בכוונתם לתת תוספת לביטחון ולשלטון המקומי, על חשבון הוצאות ממשלה אחרות. עוד לא החלטנו איפה ומה לקצץ. כשנגמור להבין מה היקף הסכומים שאנחנו צריכים להעביר לביטחון, לפנים ולצרכים האחרים, נחליט".

יוגב שולל גביית מסים כאמצעי לממן את תוספות התקציב הנדרשות: "אני מקווה כי לא רק שלא יוטלו מסים חדשים, אלא שנצליח השנה להפחית מסים. המדיניות הכלכלית כולה נשענת על הקטנת הוצאות הממשלה והעברת משאבים לסקטור הפרטי. הדרך הפשוטה ביותר להעברת המשאבים היא הפחתת מסים. אם הכנסות המדינה ממסים יאפשרו הורדות מסים, בלי לפגוע ביעד הגירעון, יש לעשות כן. בכך נעודד עוד יותר את יציאת המשק מהמיתון לצמיחה.

"יש כמה אפשרויות להורדת מסים, גם בתחום של מסי הכנסה וגם בתחום של המסים העקיפים. מבחינת המשק זה לא מאוד משנה מה בדיוק ייבחר. אנחנו נוטים לבחור מסים שישפיעו יותר על הפרטים, על משקי הבית, ופחות על העסקים. הורדת מע"מ זו אחת האפשרויות, אבל בהחלט יש אפשרויות נוספות".

עד פרישתו, יוגב מקווה לסיים את השינוי המבני בנמלי הים - הקמת שתי חברות מתחרות בנמלי חיפה ואשדוד. לדבריו, מאמצע 2002, מיד לאחר שתי תוכניות הקיצוצים שהעבירה הממשלה, המשק עובר מהפכה כלכלית, המורכבת משישה אלמנטים מרכזיים:

* הקטנת הוצאות הממשלה בטווח הקצר, כשהמוקד הוא התייעלות בטווח הארוך. המשק עבר מיעד גירעון ליעד הוצאה. המדינה עברה לתקציב נומינלי. בוצעו פיטורי ייעול, השכר הופחת, לראשונה בתולדות המדינה.

* רפורמה בשוק העבודה. 100 אלף עובדים זרים עזבו את ישראל. על האחרים מוטלים מסים. את מקום העוזבים תופסים ישראלים. במקביל, צומצמו קצבאות הבטחת הכנסה, ילדים ולתלמידי ישיבות, במטרה להפנות מובטלים לשוק העבודה. הופעלה תוכנית ויסקונסין של מרכזי תעסוקה, כדי להקל על ישראלים לתפוס את מקום הזרים.

* רפורמה בפנסיה, שמורכבת מרפורמה בקרנות הגדולות במטרה לאזן אותן, מעבר של כל הסקטור הציבורי לפנסיה צוברת, העלאת גיל הפרישה, והפניית כל כספי קרנות הפנסיה להשקעה ישירה בשוק ההון.

* טיפול במונופולים: חוק משק החשמל, שמפרק את מונופול חברת החשמל, הפרטת בזק וחקיקת דו"ח קרול, שיוצר תחרות לבזק, הפרטת אל על, הפיכת הדואר לחברה והכנסת תחרות בשוק הדואר, החלשת המונופול של מקורות, הפיכת מע"צ לחברה והפרטת צים. יוגב מקווה לסיים את הפרטת בתי הזיקוק. לדבריו, "צריך לטפל בהקשר זה גם בבנקים, כדי שתהיה תחרות גם בענף חשוב זה".

* מהפכה בתשתיות התחבורה הבין-עירוניות. הרכבת נהפכה לחברה, וקוויה יגיעו לכל רחבי ישראל. כביש חוצה ישראל וכבישי הרוחב שלו יושלמו. משמעות הדבר, לדעת יוגב, היא שבעוד 10-5 שנים לא תהיה בישראל פריפריה. כולם יהיו קרובים מאוד למרכז.

* הרפורמה במיסוי, כולל מעבר למיסוי שוק ההון, ביטול הטבות המס הגיאוגרפיות, ביטול מס הבולים והפחתה משמעותית במס הכנסה, כך שבתחילת 2005 המס השולי המקסימלי יהיה 39%.

יוגב מדגיש: "כשמסתכלים על הכל יחד, אין ספק כי מתרחשת פה מהפכה כלכלית, שהשלכותיה יורגשו מאוד בשנים הקרובות". הוא דוחה את הביקורת הציבורית על דרך ההפרטה של צים. לדבריו, "מדיניות ההפרטה היא מרכיב מאוד חשוב בהקטנת הממשלה ועידוד המגזר העסקי. כמי שמכיר את הפרטים, מכירת צים נעשתה במחיר מאוד גבוה. היא תכניס למדינה יותר מ-0.5 מיליארד שקל.

"הביקורת על אופן המכירה היא לגמרי לא עניינית ולא מקצועית. הסכום מקטין את חובות המדינה, את הצורך שלה לגייס הון, ובסך הכל מסייע בהליך להפחתת הריבית, מרכיב קריטי לצמיחה. אני מקווה שיהיו עוד הפרטות כאלה".

יוגב סבור כי קובעי המדיניות צריכים לעסוק ברפורמה בחינוך. לדעתו, המנהלים של בתי הספר צריכים להיות חתומים על חוזים אישיים. המורים צריכים להיות עובדים של בתי הספר, ולא של המדינה. המורים הטובים צריכים לקבל משכורות גבוהות יותר. צריך לצמצם, דרמטית, את הפקידות במשרד החינוך, כולל את מספר המפקחים מ-800 ל-100. צריך לפתוח את כל הסכמי העבודה הקיבוציים של המורים. בסופו של דבר צריך להיות חינוך טוב יותר, בפחות כסף. "אני מקווה", אומר יוגב, "שוועדת דברת, הבודקת את העניין, תקבל את הגיבוי המתאים ומסקנותיה ייושמו".