שרי האוצר והתחבורה חתמו היום על הסכם הזיכיון להקמת פרויקט "מנהרות הכרמל"

שר האוצר, בנימין נתניהו, ושר התחבורה, מאיר שיטרית, חתמו היום עם חברת "כרמלטון" על הסכם הזיכיון למימון, הקמה ותפעול בשיטת ה - BOTשל פרויקט "מנהרות הכרמל".
 
מנהרות הכרמל הינו מיזם המיועד לתת פתרון תחבורתי לנהגים החוצים את חיפה מדרום לצפון, או להיפך. מטרת המיזם היא לחסוך את הנסיעה בתוך אזור עירוני צפוף ובכך לקצר את הדרך לחוצים דרך חיפה, ולהקטין את העומס על כבישי העיר.
 
הפרויקט המתוכנן מורכב משתי מנהרות רכב כפולות: פתחה הדרומי של המנהרה הראשונה יהיה סמוך למרכז הקונגרסים בחיפה ויאפשר גישה מהכביש המהיר לתל-אביב ולאזור חוף הכרמל. המנהרה תסתיים במרכז הכרמל, במחלף חדש שיוקם סמוך לכביש רופין. מחלף זה יהיה גם הפתח הדרומי של המנהרה השנייה שתמשיך עד לצומת הקריות (צ'ק פוסט). סך אורך הכבישים בפרוייקט הוא 6.5 קילומטר מהם 4.7 קילומטר במנהרות.
 
שר האוצר אמר: "אחרי שנים ארוכות של סבך בירוקראטי רואים סוף סוף את האור בקצה המנהרה. שמנו לנו למטרה להתיר את כל החסמים ולסייע ככל האפשר ליזמים מהארץ ומחו"ל לקדם את השקעותיהם בפרויקטים בישראל, וכך אנו עושים. בשנתיים האחרונות אנחנו מקדמים פרויקטים בתחום התשתיות בהיקף כולל של כ- 45 מיליארד ₪ לרבות פרויקט פיתוח רכבת ישראל, הרכבות הקלות בת"א ובירושלים, בניית תשתית פרויקט הגז הטבעי, חתימת הזיכיון להקמת כביש 431, פרסום מכרז להקמת נתיב מהיר בכניסה לת"א, מתקני התפלה ועוד".
 
שר התחבורה ציין כי: "יש שיתוף פעולה מלא בין משרד האוצר ובעיקר אגף החשכ"ל מול משרד התחבורה בקידום פרוייקטי תשתית נרחבים ובהם רבים בשיתוף המגזר הפרטי. פרוייקט תשתית דוגמת פרוייקט מנהרות הכרמל מהווה השקעה כלכלית שנותנת את התשואה הגבוהה ביותר, ופרוייקט בשיטת PFI או BOT מבטיח מהירות ביצוע לצד מחיר כדאי יותר"/ השר שטרית הוסיף ואמר כי בזכות מדיניות זו של משרדי האוצר והתחבורה, שונתה האווירה העסקית במשק וחודשו יחסי האמון בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי.
 
עלות ההקמה המוערכת הנה כמיליארד ₪ (על חשבון הזכיין) בנוסף לזה ישלם הזכיין למדינה תמלוגים בגובה  266 מיליון ₪. על פי ההסכם, מעבר להכנסה מסוימת, ישלם הזכיין למדינה השתתפות ברווחים בגובה של בין 15% ל- 70%, תלוי בגובה ההכנסה. העבודות על הכביש תחלנה באפריל 2006 והכביש צפוי להיפתח לתנועה בשנת 2010.
 
השר שטרית ציין שההסכם שנחתם כולל שני יתרונות מרכזיים למדינה: הראשון - המדינה הצליחה במהלך המו"מ להפחית את גובה האגרה בכ- 50% עבור נסיעה במנהרות, והשני - במידה והפרויקט יעמוד בתחזיות הביקוש ואף נמוך מכך, המדינה תזכה לחלק מרווחי היזם. בנוסף ליתרונות אלה, לפרויקט תועלת כלכלית למשק המוערכת במאות מיליוני ש"ח בשנה. 
 
בשנת 1996 פורסם על ידי מדינת ישראל מכרז לביצוע פרויקט "מנהרות הכרמל" בשיטת ה - BOT. במסגרת המכרז אמור היה הזכיין להקים ארבע מנהרות בהר הכרמל, לתחזקן, לתפעלן, לגבות אגרה ולאחר 35 שנים להעבירן לידי מדינת ישראל. בשנת 1997 זכתה במכרז קבוצת "כרמלטון" שכללה את אשטרום, דראגדוס הספרדית, נכסים ובניין ופיבי. בשנת 1999 הגיעה הקבוצה לסגירה פיננסית מול בנק דיסקונט והייתה אמורה להתחיל בהקמת הפרויקט, שלא החלה עד היום. בשל העיכוב בביצוע הפרויקט, החליטו חברות דראגדוס, נכסים ובנין ופיבי לסגת מביצוע הפרויקט ואת מקומן תפסה חברת שיכון ובינוי.