סחורה ישראלית בשווי מליוני דולרים נתקעה בצד המצרי של מעבר ניצנה

לפני ימים אחדים העבירו הרשויות המצריות, בהפתעה גמורה וללא שום התראה, הנחייה לפיה אין להכניס סחורה על גבי משטחי עץ שלא עברו טיפול/חיטוי לפני המשלוח, בהתאם לנוהל ה- ISPM 15 שנכנס לתוקפו במדינות רבות בעולם.


00:00 ,23.10.2005 מאת: מערכת פורט2פורט

לפני ימים אחדים העבירו הרשויות המצריות, בהפתעה גמורה וללא שום התראה, הנחייה לפיה אין להכניס סחורה על גבי משטחי עץ שלא עברו טיפול/חיטוי לפני המשלוח, בהתאם לנוהל ה- ISPM 15 שנכנס לתוקפו במדינות רבות בעולם.
 
עפ"י נוהלי הסחר בין המדינות, משאיות ישראליות פורקות את הסחורות במסוף ניצנה ומשם הן מועברות אל הצד המצרי ומועמסות על גבי משאיות מצריות. החלטתם של הרשויות המצריות לאמץ את הנוהל, מבלי שניתנה התראה ליצואנים הישראלים, גרמה לכך שסחורה רבה, ששוויה מוערך במליוני דולרים, נעצרה במעבר הגבול בניצנה, בצד המצרי, מבלי שניתן להובילה אל היעד הסופי במצרים.
 
בפני היצואנים הישראלים, שסחורתם נותרה מעוכבת בצד המצרי, לא ניצבות הרבה ברירות זולת משיכת הסחורה בחזרה אל המפעל בישראל ואריזה מחדש על גבי משטחי עץ שעברו חיטוי. אולם, לברירה זו ישנה השלכה כלכלית כבדה, מעבר לפגיעה התדמיתית לאור העובדה שהמטען לא יגיע במועדו אל היבואן מהצד המצרי.
 
תעשיינים רבים הביעו את מחאתם נוכח ההחלטה המצרית לאמץ נוהלים בינלאומיים לטיפול/חיטוי אריזות עץ, מבלי שניתנה התראה מראש וללא שום תקופת הכנה. חלק מהתעשיינים התבטא קשות כנגד הקשיים שמערימים המצרים ועל חוסר היעילות בעבודתם בקליטת הסחורות מישראל. לטענתם, למרות שהמצרים, במסגרת הסכם ה- QIZ, קיבלו מהאמריקאים מליוני דולרים לטובת שיפור התשתיות במעבר הגבול, עדיין המסוף המצרי עובד שעות בודדות בכל יום, עם כח אדם מאד מצומצם ועם מחסור חמור בציוד, כשהמשמעות היא שהצד המצרי כלל לא עומד בקצב הפעילות שתנועת הסחורות מייצרת.
 
מעבר הגבול בניצנה משמש כמעבר גבול יבשתי מרכזי בין ישראל ומצרים, דרכו עוברים מטענים וסחורות לצורכי יבוא ויצוא. מיקומו של המסוף בצומת דרכים בין שתי המדינות, ופעילות הסחר המתבצעת בו, מהווים גורם חשוב לחיזוק הקשר בין ישראל למצרים ולביסוס השלום. בחודשי ינואר-דצמבר 2004 עברו במעבר הגבול בניצנה 2602 משאיות עמוסות סחורה.
 
 
מהו ה- ISPM 15?
 
בכדי לצמצם עד כמה שניתן את הסיכון הכרוך באריזות מעץ, נקבע תקן לחיטוי וסימון אריזות אלו טרם שינועם אל מעבר לים (ISPM 15). יישומו של התקן נובע מכך שמסחר בינלאומי בעץ טומן בחובו סכנות גדולות למדינות המיבאות בדמות מזיקים ומחלות, העלולים להיות מועברים ממדינות מיצאות בתוך ועל גבי אריזות מעץ, חומר גלם מעץ ועוד.
 
תקן החיטוי/טיפול באריזות עץ נקבע ע"י ה- IPPC- ארגון הגג של רשויות הגנת הצומח השייך ל- FAO של האו"ם. התקן מחייב לבצע חיטוי/טיפול בחומרי אריזה מעץ לפני משלוח. הטיפול שנקבע בתקן הינו טיפול פיסיקאלי (בחום) או כימי (בגז מתיל ברומיד) וסימון של חומר האריזה בלוגו ייחודי המאשר כי העץ טופל לפי התקן.