מרכז פרס לשלום: ניתן לייעל משמעותית את מעברי הגבול מבלי לפגוע בביטחון

במחקר נטען כי יש לאמץ סטנדרטים אמריקאיים ובינ"ל שפותחו לאחר אירועי 11 בספטמבר. מודל חדש אשר ייושם בשלושה שלבים יאפשר מיצוי הפוטנציאל הכלכלי הטמון בסחר הישראלי-פלסטיני
 
נייר עמדה שפורסם על ידי מרכז פרס לשלום והארגון הפלסטיני PalTrade (Palestine Trade Center) וכותרתו "Through Traffic: שיפור מעברי-גבול לסחר בטוח ומשגשג", קובע כי רפורמה עמוקה במשטר הגבולות חיונית לעצירת ההידרדרות בכלכלה הפלסטינית ולמיצוי פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה הישראלית.
 
כותבי נייר העמדה מציינים כי משטר הגבולות הקיים אינו מתנהל בהתאם לצורכי השוק, והוא מבוסס על מכסות קבועות מראש, ולכן אינו משקף את פוטנציאל הצמיחה הכלכלית, והוא מעודד שחיתות משני צדי הגבול.

כותבי המחקר מדגישים כי ניתן ליישם את המודל החדש, המאופיין ביעילות כלכלית, תוך עמידה בסטנדרטים הביטחוניים שדורשת ישראל, ומציינים כי ניתן ליישם את המודל על פי סטנדרטים ביטחוניים אמריקאים שפותחו לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001.
 
המחקר מציע לבחון מודל מעברי-גבול חדש, בשם "Through Traffic", המתבסס על סטנדרטים אמריקאים ובינלאומיים שפותחו לאחר אירועי הטרור של ה-11 בספטמבר.
 
העיקרון המנחה את המודל הוא שתנועת הסחורות והמטענים בין ישראל והרשות הפלסטינית, ובין הרשות הפלסטינית ושאר העולם, תחת מודל ה- "Through Traffic", תתנהל בהתאם לצורכי השוק, ולא תוגבל במכסות קבועות מראש שאינן משקפות את פוטנציאל הצמיחה והפיתוח הכלכלי. לאור האווירה המדינית והביטחונית הנוכחית, ממליצים כותבי הנייר ליישם מודל זה בתהליך הדרגתי בן שלושה שלבים.
 
בשלב הראשון והמיידי יש ליישם את האמצעים והצעדים שהותוו ב"הסכם המעברים" (Agreement on Movement and Access–AMA) לפיו יש לוודא זמינותם של מספר מעברי גבול חלופיים, ובמקרה של סגירת מעבר בגלל צורך ביטחוני, ייפתח מעבר חלופי.
 
בשלב השני – לטווח קצר- יש לשכלל השגת הסדר תפעולי ויעיל למעבר של סחורות ואנשים בין מעברי הגבול השונים בגדה המערבית, לבין רצועת עזה; הסרת מכשולים פיזיים אשר מונעים מעבר של סחורות ואנשים בתוך הגדה המערבית; הסטת גדר ההפרדה, ככל הניתן, על מנת להבטיח מעבר רצוף ותקין של סחורות ואנשים בתוך הגדה המערבית; ביצוע רפורמות ניהוליות ותפעוליות במעברי הגבול, על מנת לשפר את אמינות ויעילות תפעולם; הפעלת מעברי הגבול אלנבי ודמיה לייצוא פלסטיני לירדן, ודרך ירדן, כפי שמצוין בפרוטוקול פריז.
 
יישום מוצלח של השלב השני יסייע רבות לייצוב המצב הפוליטי והביטחוני, ויסלול את הדרך לשלב השלישי (טווח-בינוני), שיכלול: יישום מלא של מודל ה- "Through Traffic" על ידי סריקה מלאה של משאיות ומכולות, כך שמשאיות ישראליות ופלסטיניות יוכלו לעבור במעברי הגבול ולהוביל את מטענם ליעדו; הפעלה מלאה של מעבר רפיח, בשני הכיוונים, תחת שליטה פלסטינית; השגת הסכם על הפעלת מעברי-הגבול דמיה ואלנבי, בשני הכיוונים, תחת שליטה כלכלית פלסטינית; הקמתו של  החיבור הטריטוריאלי הנדרש בין הגדה המערבית ורצועת עזה, כך שיתאפשר מעבר רציף של סחורות ואנשים; הסטה של גדר ההפרדה ל"קו הירוק", עם קבלת החלטה הדדית לגבי מתווה הגבולות, כחלק מהסכם  קבע.
 
המחקר טוען בנוסף כי משטר מעברי הגבול צריך לשרת את יחסי הסחר בין ישראל לפלסטינים, ולאפשר מיצוי של הפוטנציאל הכלכלי הטמון בסחר הישראלי-פלסטיני, כפי שנחשף במחקר "הפוטנציאל הבלתי ממומש".
 
לטענת המחקר, היפרדות וניתוק כלכלי יפגעו באופן חמור ביותר לא רק במשק הפלסטיני, אלא הדבר יבוא לידי ביטוי גם בפגיעה משמעותית בפוטנציאל גידול כלכלי אמיתי עבור המשק הישראלי. ואילו יציבות פוליטית וכלכלית יוכלו להביא בתוך 5-10 שנים לפוטנציאל כלכלי משמעותי עבור הכלכלה הישראלית - גידול אפשרי של 17 מיליארד דולר בייצוא הישראלי, גידול אפשרי של כ-400,000 מקומות עבודה, ותרומה מצטברת לתמ"ג של כ-12 מיליארד דולרים.