מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-ירדן: מעבר הירדן "עלה על גדותיו"

כך אמר ישי שורק, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-ירדן, לאחר שכ- 50 משאיות לא הורשו לעבור ו-10 משאיות הוחזרו בחזרה

בסוף השבוע נוצר פקק גדול של משאיות במעבר נהר הירדן. ישי שורק, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-ירדן, אמר הבוקר כי מצב קשה זה משקף את מה שהם חזרו והזהירו מפניו כבר בחודש יולי השנה. לדבריו, למרות כל המאמצים שנעשו מצד רשות שדות התעופה, המכס והאנשים העובדים במסוף, הרי שמעבר נהר הירדן, כפי שהוא קיים היום, לא עומד בעומס. ובעיקר כשמדובר בהעברת סחורות טכסטיל - המעבר אינו מסוגל להתמודד עם נפח התעבורה שאמור לעבור בו, הוסיף.

בעקבות כך יש בדעת לשכת המסחר ישראל ירדן להוציא נייר עמדה בנושא לכל הרשויות הנוגעות בדבר.

מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-ירדן, שביקר לפני כמה ימים בירדן וראה איך הבעיה מצטיירת מן הצד הירדני, ציין כי הענין נתפס שם בצורה חמורה מאד. זאת מכיון שבירדן רואים את הנתיב העובר בין ירדן, דרך מעבר הגבול לנמל חיפה, כנתיב העיקרי ביצוא עבור ירדן. נתיב זה משמש כנתיב מרכזי ליצוא הלבשה מאזורי ה-QIZ הירדני (הסכם ישראלי-ירדני-אמריקני בדבר יצוא משולב לארה"ב) לארה"ב. "התעשייה המתפתחת בירדן הינה מנוע כלכלי חשוב, הנובע ברובו מהיצוא המשמעותי בין ירדן לארה"ב דרך מעבר הירדן וכל פגיעה בו נתפסת בירדן בצורה חמורה", אמר.

לדבריו, התקופה האחרונה מתאפיינת כתקופת השיא ביצוא הטקסטיל לארה"ב, אך המעבר לא עונה על הצורך, זה גורם לתיסכול רב בצד הירדני ונוצר נזק מצטבר (בנוסף לשביתות בנמלים). בירדן, הבינו את חשיבות הענין ובצד רצון טוב לפתור את הבעיה, הם הקצו שטחים נרחבים יותר שישרתו את המעבר.

ישי שורק ציין כי את הבעיה יש "לראות" לא רק בראיה לוקאלית מצומצת, משום שיש לה השלכות מדיניות רבות. "הדרגים הבכירים לא מודעים לחשיבות הנושא וישנה סכנה כי אי מציאת פתרון לבעיה תיפגע במרקם היחסים המאד חשוב שבין ירדן וישראל", הוסיף.

לדבריו, למרות ש"האסימון ירד" אצל מספר גורמים, ובמכס למשל הפנימו את חשיבות הענין ונעשים מאמצים רבים מצידם, הרי שמדובר בבעיה תפיסתית ותקציבית המחייבת שינוי מהותי. על כן, הוא מבקש להעלות את הנושא על סדר היום בכדי לקבל את התקציבים הדרושים לביצוע השינוי המתחייב מהמצב.

"לא עוזר שמנהל המעבר והצוות שלצידו עושים את המיטב מבחינתם", אמר שורק וציין כי ישנן מכלול בעיות בסיסיות שצריכות לקבל מענה וביניהן הצורך בשטחים נרחבים יותר, בתוספת שעות עבודה ובהרחבת כח אדם.

"שיטת העבודה שהתאימה בעבר, כשעברו רק עשרות משאיות ביום, אינה מתאימה למצב שבו צריכות לעבור מאות משאיות ביום. המעבר מתפרש על פני שטח מצומצם שלא מספיק לתעבורה רחבת היקף", הוסיף. לדבריו, לא מדובר על צורך בפתרון נקודתי אלא בצורך למצוא פתרון משולב ומקיף יותר.

"כל הגורמים בצד הירדני רואים את החשיבות הרבה שיש לנמל חיפה, שהפך עבורם לנמל ירדני. זהו הישג אדיר למדינת ישראל. אך כשזה לא עובד מחפשים אלטרנטיבות אחרות (נמל עקבה, המרוחק למשל). מבחינת הירדנים, נמל חיפה יכול להתחרות בנמלי טורקיה, סוריה ולבנון וכיום הוא לא עושה זאת. בסופו של דבר ניתן למדוד את הנושא גם מהבחינה עסקית ולראות בהשקעה בפיתוח המעבר, כך שיאפשר טרנזיט לשטחים ערביים, השקעה שתחזור די מהר", סיכם.