לין: מערכת בתי המשפט אחראית לחלק לא מבוטל מתאונות הדרכים

נשיא איגוד לשכות המסחר בביקורת חריפה השופטים: "מגלים הזדהות מפתיעה עם העבריין, יותר מאשר עם הקורבנות ובני משפחותיהם ומעבירים מסר לציבור שהריגת אדם כתוצאה מרשלנות אינה מעשה חמור"
 
"חלק מהשופטים בישראל לא הפנימו כיאות את הערך העליון של קדושת חיי האדם. כתוצאה מכך, הם אחראים ישירות לחלק לא מבוטל מתאונות הדרכים בישראל. שופטים אלה מגלים הזדהות מפתיעה עם העבריין, יותר מאשר עם הקורבנות ובני משפחותיהם ומעבירים מסר לציבור שהריגת אדם כתוצאה מרשלנות אינה מעשה חמור. כל אחד מאיתנו או מבני משפחותינו עלול להיות הקורבן הבא."
 
בביקורת זו, היוצאת דופן בחריפותה, יצא אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בכנס קציני בטיחות בתעבורה, שהתקיים ביום חמישי האחרון באיגוד. בכנס השתתפה גם הגב' זיוה פתיר, יו"ר המועצה הלאומית לבטיחות בדרכים.
 
לין, שחלק גדול מעבודתו כח"כ הוקדש לנושא המאבק בתאונות הדרכים, עת כיהן כיו"ר הוועדה לבטיחות בדרכים בכנסת ה- 11, ויו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית למניעת תאונות דרכים, אמר כי כ- 500 בני אדם נהרגים בישראל בשנה כתוצאה מנהיגה ברשלנות, אבל חלק משופטי ישראל אינם ממלאים את החובה המוטלת עליהם בהגנה על הציבור ומעדיפים לגלות סלחנות עילאית כלפי העבריינים.
 
לין הוסיף כי "חלק מהשופטים נכשלים בתפקידם ומאפשרים לעברייני דרכים מועדים להמשיך ולנהוג לאחר הרשעתם בעשרות עבירות תנועה, כאשר ברור לכל שזוהי רק שאלה של זמן עד אשר הם יהרגו אדם אחר."
 
"החוק העניק לשופטים שיקול דעת רחב בקביעת רמת העונש, אולם שופטים מוכיחים כי אסור להעניק להם שיקול דעת זה וראוי לקבוע ענישת מינימום בכל המקרים של עבירות דרכים חמורות ובעיקר באירוע של גרימת מוות ברשלנות.
 
יתר על כן, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, הוכיח בפסק דין מיום 8.9.08 כי מסוכן להעניק לשופטים את הכוח לבטל את עצם ההרשעה לאחר החיוב בדין. מדובר היה ברב צעיר שביצע עבירה חמורה במיוחד לאחר שפגע באשה במגרש החנייה, גרר אותה ברכבו ונטש אותה בכביש, לאחר שנפגעה בראשה. העונש בחוק הוא 9 שנות מאסר. אולם השופט דרורי ביטל את עצם ההרשעה על מנת לאפשר לאותו רב צעיר להתמנות לדיין."
 
לין הדגיש בנוסף כי, "התופעה חמורה במיוחד נוכח העובדה כי על אף שבית המשפט העליון מפעם לפעם מחמיר את הענישה המקלה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, מספר שופטים מסרב להפנים נורמות אלה ומפתיע בקלות העונשים על עבירות של גרימת מוות."
 
לין ציין עוד כי מן הראוי שגם המחוקק יתעורר. "במקום לאלץ את הפרקליטות להתלבט באם להרשיע עבריין שגרם למות זולתו בעבירת רשלנות, אשר העונש עליה הוא 3 שנות מאסר או בעבירת הריגה אשר העונש עליה הוא 20 שנות מאסר, מן הראוי שהעונש על גרימת מוות ברשלנות יועמד על 10 שנות מאסר".
 
זיוה פתיר ציינה בכנס כי "כ-30,000 איש נהרגו מאז קום המדינה בתאונות בדרכים, אך אנו מתייחסים לעובדה זו כאל כגזירה משמיים". לדבריה, הציבור שנמצא בסיכון הגבוה ביותר להיפגע בתאונות דרכים במגזר הלא יהודי הם ילדים בגילאי 0-4 ואילו במגזר היהודי מדובר בציבור המבוגר שמעל גיל 65. כמו כן פתיר ציינה כי בשנת 2008 הוקצבו 550 מיליון שקל מתקציב המדינה לטובת הגברת הבטיחות בדרכים.  
 
בכנס השתתפו כ-40 קציני בטיחות בתעבורה, אשר התאגדו במסגרת איגוד לשכות המסחר, לקידום הבטיחות בכבישי הארץ.