המשאיות מזנקות

האם המצב הכלכלי של ישראל משתפר או דורך במקום? אחד המדדים החשובים ליציבות הכלכלית של מדינה הוא היקף הרכישה של משאיות. היקף מכירות גדול מייצג פעילות עסקית ענפה ואמון של בעלי עסקים במשק. כשקונים משאיות מעטות, פירוש הדבר שבעלי חברות לא בטוחים שיחזיקו מעמד זמן רב.

על פי מדד זה, מצב המשק הכלכלי בישראל טוב מאוד. בשליש הראשון של 2005 נרשם זינוק חד של 33% בהיקף הרכישה של כל סוגי המשאיות - ממשאיות הובלה קלות ועד לגוררים כבדים במשקל עשרות טונות. בשליש הראשון של 2004 נמכרו בישראל 1,120 משאיות ומסחריות גדולות ואילו בתקופה המקבילה ב-2005 נמכרו הרבה יותר משאיות - 1,488 במספר.

חגי דקל, מנהל משאיות וולוו ומיצובישי בחברת מאיר, מציין שלוש סיבות לעלייה הדרמטית בהיקף הרכישות. "השיפור הגדול במכירת משאיות נובע בראש ובראשונה מהשיפור במצב המשק", הוא אומר. "השיפור הזה מייצג שינוע גדול יותר של סחורות ופעילות עסקית הדורשת רכישת משאיות.

"הסיבה השנייה לגידול בהיקף הרכישה של משאיות חדשות היא שהמשק עומד בסוף חמש שנות ירידה בהיקף המכירות של משאיות. המצב הכלכלי והביטחוני גרמו לרבים להמתין עם רכישת משאיות חדשות, והמשאיות הקיימות הלכו והזדקנו. כעת, כשהמצב מתבהר, חברות קונות משאיות.

"קיימת סיבה שלישית - חוק המשקלות, שייכנס לתוקפו באוקטובר השנה. מי שיקנה משאית לאחר כניסת החוק לתוקף יאבד מיכולת הנשיאה של המשאית שלו, שכן ישראל עוברת לתקן אירופי מחמיר יותר. משמעות הדבר היא כי לאחר כניסת החוק לתוקף תורשה משאית לשאת משקל נמוך יותר בהיקף של 6-1 טונות".

העלייה החדה במכירות מתרחשת למרות ההכבדה בעלויות הסולר. "בעולם אומרים שעלות הדלק צריכה להיות כ-25% מתחשיב ההוצאות של המשאית", אומר דקל. "אבל העליות החוזרות ונשנות במחירי הסולר מביאות למצב שסעיף הדלק מגיע לעתים ל-60% מהתחשיב".

בולטים בשטח

קשה להשוות בין משאית למשאית, מכיוון שדגמים שונים מתאימים לקהלים ולייעודים שונים. ובכל זאת, בתחום המשאיות בישראל יש שני שחקנים בולטים - כמעט בכל אחד מפלחי השוק. מדובר בוולוו השוודית ובאיסוזו היפאנית.

בפלח המשאיות הקטנות נכללות לא רק משאיות אלא גם מסחריות גדולות, בהן כלי רכב להסעות. בתחומים אלה דווקא מרצדס ופולקסווגן בולטות. הספרינטר של מרצדס וה-LT של פולקסווגן כבשו להן את הפלחים של כלי הרכב הגדולים להסעות.

איסוזו נכנסת לתמונה בתחום ההובלה הקלה עם דגמי הסומו. ואם הסומו הקל יותר, 6.2 טונות, מצליח למכור הכי הרבה משאיות קלות - הסומו הכבד יותר, 7.5 טונות, כובש את פלח השוק שלו בסערה. מתוך 277 משאיות במשקל של 10-7 טונות, מכרה יבואנית איסוזו,133 ,UTI מכוניות בשליש הראשון של השנה. במקום השני בפלח שוק זה מחזיקה מיצובישי עם 37 מכירות של דגמי הקאנטר הכבדים - 7.5 טונות.

לוולוו אין משאיות בפלחי השוק הקלים. למעשה, המשאיות הקלות ביותר של וולוו הן במשקל כולל של 12 טונות, דגמי ה-FL. בפלח הזה, של 16-10 טונות, וולוו מוכרת יותר מכל היתר. מתוך 314 משאיות שנמכרו בארבעת החודשים הראשונים 108 - 2005 היו מדגמי ה-FL של וולוו שמייבאת חברת מאיר. במקום השני בפלח שוק זה נמצאת המתחרה הישירה והוותיקה של וולוו - דאף. גם ליצרנית ההולנדית שמיוצגת בישראל על ידי חברת תשתית, היו בפלח זה מכירות נאות - 84 משאיות.

פלח השוק של המשאיות הבינוניות-כבדות, 19-16 טונות, אינו גדול. מתוך 46 משאיות שנמכרו בפלח זה בראשית 19 - 2005 היו מתוצרת דאף ו-11 של וולוו, וביחד 30 משאיות. בתחום המשאיות של 27-19 טונות נכללות משאיות בעלות פלאטה גדולה, הבנויה לשאת מכולות וציוד כבד אחר. גם כאן הצמרת מורכבת בעיקר משני השחקנים, וולוו (33 משאיות) ודאף (28 משאיות). שני המותגים ביחד החזיקו, גם כאן, ביותר ממחצית הפלח, שהסתכם ב-111 משאיות.

לעומת זאת, פלח השוק של 34-27 טונות שייך כמעט כולו לוולוו. המשאיות בפלח זה מובילות לעתים קרובות מכליות ואביזרים לפרויקטים בתחום התשתית. דגם ה-FH של וולוו הגיע ל-56% מהפלח כולו עם 76 משאיות מתוך 135 בכלל השוק. אגב, במקום השני בפלח זה שוודית אחרת, סקניה, שמייבאת חברת מקס. מספר המכירות של סקניה בפלח הזה - 22 משאיות.

המשאיות הכבדות ביותר, 34 טונות ומעלה, מתאימות לעבודה קשה באמת. לרוב מתייחסים לפלח השוק הזה כאל שוק הגוררים, אלה שמתחברים לעגלה כבדה ומושכים אותה לאורך מאות קילומטרים. הפלח הזה היה בשליש הראשון של השנה התחרותי מכולם. כל אחד משבעת השחקנים בפלח מכר כמות נאה של משאיות, מ-14 (איווקו של היבואנית פלדטראק) ועד 35 (דאף).