משרד האוצר והתחבורה לא קבעו רגולציה לרכבת; גרמו להפסד של מיליארדי שקלים

ביום רביעי הבא תדון הוועדה לביקורת המדינה בכנסת בדוח מבקר המדינה בנוגע לרכישת קרונות חדשים על ידי רכבת ישראל.

בחודש אוגוסט 2010 החליטה ועדת המכרזים העליונה של הרכבת, לאחר שפרסמה מכרז פומבי לרכישת קרונות דו-קומתיים, לנהל משא ומתן בנושאים טכניים ומסחריים עם חברה מסוימת. כדי לזרז את אספקת הקרונות, החליטה ועדת המכרזים, שהתצורה הטכנית של הקרונות לא תידרש לעמוד במפרט הטכני שפורסם במכרז, אלא תתבסס על התצורה הטכנית של הקרונות הדו-קומתיים, שאותה החברה סיפקה לרכבת בעבר, על פי הסכם שנחתם בשנת 1999 ועודכן בפעם האחרונה בשנת 2004.

המבקר הדגיש שהצורך הדחוף ברכישת קרונות רכבת היה ידוע להנהלת הרכבת עוד לפני הגיבוש והפרסום של המכרז, ולכן היה עליה לבחון לפני פרסום המכרז את הצרכים שלה לטווח הקצר ולטווח הארוך ולהתאימו מראש לצרכיה.

לדברי המבקר, ההחלטה לרכוש קרונות שלא עמדו במפרט הטכני שפורסם במכרז, שינתה באופן מהותי את הקריטריונים שלפיהם קיבלה הרכבת את החלטותיה בנוגע למכרז. זאת לאחר שנותרה רק הצעה אחת במכרז, ולא ניתנה הזדמנות שווה לכל המציעים בכוח להגיש הצעות לאספקת קרונות בסטנדרדים הנמוכים יותר, שאומצו לבסוף על ידי ועדת המכרזים.

עוד גילה המבקר, שהחלטת ועדת המכרזים התקבלה בלי שהוצגו לה מסמכים המבססים אותה. במהלך המשא ומתן נסוגה הרכבת גם מחלק מדרישותיה החוזיות שהופיעו במסמכי המכרז.

דירקטוריון הרכבת החליט לאשר את מימוש הסכם רכישת הקרונות על סמך מידע חלקי, בלי שהובהרו לו הוויתורים שעשתה הנהלת הרכבת במהלך המשא ומתן עם אותה החברה ומשמעותם, תמורת קיצור זמני אספקת הקרונות.

עוד כתב מבקר המדינה, כי עד מועד סיום הביקורת עדיין לא קבעו משרד התחבורה ומשרד האוצר אסדרה (רגולציה) של הרכבת, ואף לא קיימים בארץ תקנים המחייבים את הרכבת בכל הנוגע לרכש של ציוד נייד.

מתברר שהרכבת קובעת על דעת עצמה את המאפיינים ואת התקנים של הציוד הנייד שהיא רוכשת, ואין כל פיקוח חיצוני על עמידתה בתקנים אלה. כל אלה עלולים להשפיע על בטיחות הנסיעה ברכבת.

המבקר הוסיף, כי נציגי הממשלה והרכבת לא גיבשו ביניהם תוכנית כוללת לרכש של ציוד נייד חדש לשנים 2008-2012, בטרם מומש התקציב שהוקצה לכך בהסכם הפיתוח - כ-1.26 מיליארד שקל. נציגי הממשלה אישרו כל אחד מהשלבים של עסקת רכש הקרונות, בלי לציין מהו התקציב שהם מאשרים לשם כך.

המבקר גילה עוד, כי הקצאת תקציב הרשאה להתחייב לצורך רכישת ציוד נייד לרכבת בשנים 2008-2012 לא תאמה את הסכומים שנקבעו בהסכם הפיתוח ובהחלטת הממשלה בדבר תוכנית "נתיבי ישראל". תקציב ההרשאה להתחייב שהקצה אגף התקציבים לא נידון בהליך מסודר ולא נסמך על עבודת מטה שבחנה את צורכי ההצטיידות של הרכבת.

בשנים אלה ניצלה הרכבת תקציב הרשאה להתחייב לרכישת ציוד נייד בסכום כולל של כ-2.55 מיליארד שקל, לעומת מסגרת של 1.76 מיליארד שקל שהקצה לכך אגף התקציבים.

לסיום ציין המבקר, כי שיטת העבודה בנוגע למימון ההצטיידות, שעל פיה פעלו הרכבת ומשרד התחבורה עד שנת 2012, לא אפשרה למשרד התחבורה לקיים בקרה תקציבית על עסקאות ופרויקטים שביצעה הרכבת. מדובר בסכומים בהיקף של מיליארדי שקלים, שלמשרד התחבורה לא היה מידע בגין איזו התקשרות שולמו.

בישיבה ביום ד' הקרוב ישתתפו נציגי משרד מבקר המדינה, משרדי האוצר והתחבורה, רשות החברות הממשלתיות ורכבת ישראל.