זרוע רביעית תוקם בנתב"ג

מועצת רשות שדות התעופה אישרה את הפרויקט, שיוקם בעלות של 600 מיליון שקל במשך כשלוש שנים ויכלול, בין השאר, רחבות חנייה למטוסים, קווי הזנה למזוודות, טרקלין ובתי קפה


00:00 ,01.12.2013 מאת: מערכת פורט2פורט

מועצת רשות שדות התעופה (רש"ת) אישרה את פרויקט הקמת הזרוע הרביעית בטרמינל 3 (פרויקט פאל 3).

ביצוע הקמת הזרוע הרביעית אושרה על ידי מועצת רש"ת במסגרת התאמת המשאבים לגידול בתנועת הנוסעים והמטוסים בנמל התעופה בן גוריון ויישום החלטת ממשלת ישראל להסכם השמיים הפתוחים. עלויות ההקמה מוערכות ב-600 מיליון שקל.

תשתיות התעופה האזרחית בישראל עוברות מהפיכה, כאשר בעוד מספר חודשים יפעלו בנתב"ג שלושה מסלולים מחודשים. על פי התחזית, השנה צפויים לעבור בנתב"ג מעל ל-14 מיליון נוסעים, בשנת 2018 יעברו מעל ל-16 מיליון נוסעים בשנה ובהקמת התשתיות נערך שדה התעופה לחציית 20 מיליון נוסעים בשנה.

במטרה לתת מענה לתחזית הגידול בתנועת הנוסעים, תבנה בנתב"ג זרוע E. הזרוע הרביעית תוקם על שטח של 17 אלף מ"ר והיא תהיה זהה מבחינת מראה וצורה לשלוש הזרועות הקיימות ומותאמת לצרכים המשתנים. באמצעות הזרוע החדשה ניתן יהיה להגדיל את הקיבולת של נתב"ג ולהתאימו לגידול בתנועת הנוסעים.

פרויקט הזרוע הרביעית תכלול שמונה עמדות מטוסים רחבי גוף, או 12 עמדות למטוסים צרי גוף, תאי מיון וקווי הזנה למזוודות, תוספת של רחבות חנייה למטוסים ומערכת לנחיית מטוסים, שני שערי יציאה קרקעיים של נוסעים לאוטובוסים ('באס גייטים'), מהם ניתן יהיה להוריד נוסעים באוטובוסים למטוסים, וכמקובל גם טרקלין, בתי קפה ומעליות לנוסעים נעזרים.

הרחבת המבנה האווירי תכלול שני שערי יציאה קרקעיים לאוטובוסים, חמש רחבות חנייה למטוסים גדולים, או שבע רחבות חנייה למטוסים קטנים, וכמקובל גם טרקלין, בתי קפה, חנויות, וכן מעליות לנוסעים נעזרים.

פרויקט הזרוע הרביעית יכלול התאמות נדרשות במבנה הקרקעי, כשעד להשלמתה יופעל טרמינל 1 כמענה ביניים לטיסות פנים-ארציות ולטיסות מוזלות.

יו"ר מועצת רש"ת עובדיה עלי: "רש"ת מנהלת 180 פרויקטים בהשקעה של כ-5 מיליארד שקל ממקורותיה הפנימיים. במקביל להקמת שדה התעופה תמנע, הרשות תפתח את נתב"ג והמעברים היבשתיים, תוך שמירה על איתנותה הכלכלית ואיזון בין המגה השקעות בפיתוח תשתיות התעופה של ישראל לבין הכנסות רש"ת".

"אנו נערכים מבעוד מועד", אמר מנכ"ל נתב"ג שמואל זכאי, "הזרוע הרביעית היא חלק מהמהפכה שעוברת על נתב"ג בשנים האחרונות והמענה לגידול בתנועת הנוסעים והמטוסים בעשור הקרוב. הזרוע החדשה תטפל בפער שאנחנו מזהים לעתיד קדימה".

זכאי: "אנחנו צריכים לטפל בתשתיות הקרקעיות והאוויריות בנתב"ג היום, כדי לתת מענה לגידול בתנועת הנוסעים בעשור הקרוב. בלתי אפשרי לעשות את זה ביום אחד".

ההשקעה בבניית הזרוע הרביעית ורחבות החנייה תבוא ממקורות עצמיים של הרשות. אמר סמנכ"ל הכספים של רש"ת צחי חבושה: "כל הכספים למימון הפרויקט הם כספי רשות, הנובעים מפעילות מסחרית ותעופתית ומיועדים למימון תוכניות רחבות-היקף לפיתוח תשתיות התעופה במדינת ישראל.

"אנחנו נדרשים לכלכל את צעדינו ולגזור את תוכניות הפיתוח לטווח הקצר והבינוני, מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח. הרשות מנהלת את עצמה בלי תמיכת הממשלה וכל ההכנסות שלה באים ממקורות עצמיים. הזרוע החדשה היא חלק מתוכנית העבודה הרב-שנתית שאושרה לביצוע.

"פרויקט הזרוע הרביעית נחוץ מאוד כחלק מהמשאבים שיש לנמל תעופה בן גוריון, על מנת לתת מענה לביקושים הצפויים בתעופה הבינלאומית והפנים-ארצית. בתחילת השנה אנו מסיימים את פרויקט המסלולים, בהיקף של למעלה מ-800 מיליון שקל, שישדרג את רמת הבטיחות, כמו גם את הקיבולת התעופתיות, כשצעד משלים לפרויקט זה הינו הגדלת המשאבים הטרמינלים, עמדות חנייה למטוסים, שרוולים למטוסים ועוד".

זכאי: "התשתיות בנתב"ג הופכות להיות של נמל תעופה גדול, שפועל בווליום גבוה. מספר הנוסעים בנתב"ג רק ילך ויעלה. עד שנת 2018 נגיע ל–17 מיליון נוסעים בשנה".

סמנכ"ל להנדסה ותכנון ברשות רפי אלבז: "קיים פער בין התשתיות התעופתיות החדשות, שנותנות מענה לגידול בתנועת המטוסים, לתשתיות הקרקעיות. תהליך בניית הזרוע הרביעית הוא למעשה השלמה לתהליך הגדלת קיבולת השדה מהבחינה התעופתיות והבטיחותית. נגדיל את הקיבולת האווירית באמצעות שדרוג המסלולים ונגדיל את הקיבולת של הנוסעים דרך השערים".

בימים אלה נתקיים דיון בוועדת המכרזים של הרשות בנוגע להקמת הזרוע הרביעית. הליכי המכרז יימשכו בין ארבעה חודשים לחצי שנה. תקופת הביצוע של הפרויקט תימשך שלוש שנים. אלבז: "עד אז, אנחנו אמורים לסיים את כל הפרויקט, כולל הרחבות של המטוסים והתשתיות החדשות".

מנכ"ל רש"ת יעקב גנות: "פרויקט הזרוע הרביעית ייתן מענה לתנועת הנוסעים והתיירים לישראל, גם בהתאם למדיניות השמים הפתוחים שמוביל משרד התחבורה. רש"ת תמשיך לפתח את תשתיות התעופה של ישראל במטרה לאפשר לחברות תעופה המבקשות להגיע לישראל שירות מקביל לזה הקיים בשדות התעופה הבינלאומיים המתקדמים בעולם".