ועדת הכלכלה ממליצה על החרגת ענף התעופה מהסדר הפיצוי הכללי

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ דוד ביטן, התכנסה אתמול לדיון שעסק במצב חברות התעופה הישראליות בזמן מלחמה. בפתח הישיבה הזכיר היו״ר ביטן כי ענף התעופה הוחרג מהסדר הפיצוי הכללי, וביקש לדעת האם משרדי התחבורה והאוצר כבר החלו לדון במתווה מיוחד לענף מול החברות הישראליות. במהלך הדיון עלה כי סך כל ההחזרים ששילמו החברות הישראליות בשל ביטולי טיסה, כמתחייב מחוק שירותי תעופה (חוק טיבי) עומד על כ-155 מיליון דולר.

סמנכ״ל המסחר של אל על, שלומי זפרני, ציין כי באותו בוקר ה-7 באוקטובר לקחה אל-על על עצמה צו 8, על אף שאינה חברה ממשלתית, והוסיפה מאות טיסות למתן מענה לצרכי הציבור. לדבריו, החברה מנהלת מדיניות מחירים מוקפדת, כדי לא לנצל את הסיטואציה כלפי הצרכנים. ״אם אל על לא הייתה מתקיימת נתב״ג כמעט והיה נסגר, אנחנו מטיסים כמעט 80% מהעוברים בנתב״ג וזו תשובה ברורה לשאלה מדוע צריך תעופה ישראלית, דבר שבשוטף לא מקבל התייחסות מתאימה״, אמר.

על רקע ציין זפרני כי ״יש צורך לטפל בחוק שירותי תעופה ולהסיר את חובת הפיצוי לעת הזו״. הוא ציין כי הממשלה הכינה תזכיר חוק למקרה הנוכחי, אך עדיין החוק עצמו לא נותן מענה במקרים של מלחמה או קורונה למשל. בנוסף ביקש זפרני תנאי תחרות שווים מול חברות זרות ואמר כי במקרה שבו המדינה או מוסדותיה מטיסים עובדים או משלחות צריך לתעדף טיסה בחברות ישראליות.

מנכ״ל ישראייר, אורי סירקיס, ציין כי החוק לא מתייחס למקרי קיצון ואירועי משבר, ולכן נדרש התיקון. הוא הוסיף כי החברה פועלת בכ-30% לעומת השגרה, אך לא שלחה אף עובד לחל״ת כדי לא לאבד כשירות, ויש בה 45 עובדים המגויסים בצו 8. הוא ציין כי ההחזר על הטיסות שבוטלו הסתכם בכ-20 מיליון דולר. 

סמנכ״ל הכספים של ארקיע, אלון סולר, ציין כי ארקיע הוציאה בעל כורחה כ-200 עובדים לחל״ת ומבקשת השתתפות מדינה בהעסקת עובדים חיוניים. לדבריו, היקף התשלום על ביטולים בחברה עומד על כ-15-20 מיליון דולר. 

זפרני התייחס גם הוא להיקף ההחזרים, ואמר כי מדובר בכ-120 מיליון דולר שאל על השיבה ללקוחותיה.

היו״ר ביטן אמר כי לנוכח העובדה שהדבר נגרם כתוצאה מהמלחמה הוא לא חושב שחברות התעופה צריכות לשאת בעלות הפיצוי הנוסף על ביטול טיסה. הוא ביקש עדכון על המשא ומתן מול האוצר וביקש להשלימו תוך שבועיים.

יאיר ביטון, מנכ״ל DHL אקספרס בישראל: ״מה-7 לאוקטובר אנחנו החברה הזרה היחידה שנוחתת פה עם מטענים. במשך שבועיים פוליסת הביטוח שלנו קפצה בצורה משמעותית. אנחנו משלמים 100 אלף יורו ביום כדי לנחות פה במדינת ישראל. אנחנו מעסיקים פה כ-1,500 עובדים ולא הוצאנו אף עובד לחל״ת. אנחנו נמצאים בחזית של הקשרים הבינלאומיים של ישראל ולעזור לחברות ישראליות זה נהדר - אנחנו לא נגד - אבל צריך גם לסייע לחברות זרות שמגיעות לפה כדי שימשיכו להגיע״. 

נציגת משרד האוצר, ספיר איפרגן, אמרה כי מתווה הפיצויים הכללי במשק לא כולל את חברות התעופה, בגלל שהמחזור שלהן גבוה מ-400 מיליון שקל. עם זאת, היא ציינה כי יש כוונה להגיע לפתרון ולסייע לחברות התעופה הישראליות לצלוח את המשבר התזרימי. היא הוסיפה כי ייעשה ניתוח מקצועי כדי להבין מה הצורך התזרימי, אך לעמדת האוצר כל צעד שמעוות את התחרות צריך להתנגד לו. בתגובה לכך תהה היו״ר ביטן אם באוצר מצפים שבכל פעם שתפרוץ מלחמה נזמין את לופטהנזה, ואמר כי מקור הבעיה היא שבאוצר מעדיפים את התחרות על פני אינטרסים אחרים של המדינה.

מנהל אגף כלכלה וקשרי תעופה ברשות התעופה האזרחית, ישי דון יחיא, אמר כי הרשות הגישה לפני שבוע לממשלה תזכיר הצעת חוק, לפיו יבוטל מרכיב הפיצוי הנוסף מתחילת המלחמה ועד סוף מרץ. הוא אף ציין כי הוא סבור שאין חולק שבמקרים של ביטול טיסה את התשלום עבורה צריך להחזיר ללקוחות. 

מנהל ארגון חברות התעופה הבינלאומיות, קובי זוסמן, אמר כי אין חשיבה ארוכת טווח לקידום וחיזוק התעופה הישראלית, ואמר כי צריך לעשות זאת.