"נתניהו והירשזון לא מבינים את המשמעות של 'שמים פתוחים'"

אודי זוהר, ראש מינהל התעופה האזרחית, מתנגד לשמים הפתוחים של ה"ילדים של האוצר", מודה שהמינהל אינו מוכן עדיין לחוק רשות התעופה החדש ומציע דרכים להעלאת תקציב הרשות החדשה

"לא כל מי שאומר 'שמים פתוחים' מבין את המשמעות, כולל שר האוצר, בנימין נתניהו ושר התיירות, אברהם הירשזון, שמתבטאים בזכות העניין", כך אומר ראש מינהל התעופה האזרחית, אודי זוהר.

בראיון פומבי ראשון מאז החל המאבק בין שר התחבורה, מאיר שטרית, לשרי האוצר והתיירות על מדיניות התעופה של ישראל, תוקף זוהר בחריפות רבה את "הילדים של שר האוצר", כהגדרתו - הלוא הם פקידי משרד האוצר אשר מייעצים בעניין זה לשר הממונה.

זוהר: "שר האוצר גם הוא לא יודע מה זה 'שמים פתוחים', הילדים של משרד האוצר הם שמשתמשים במושג. הקשבתי להם ואמרתי: אתם חושבים שצריך לעדכן את מדיניות התעופה בהתאם לשינויים בענף - שכן ענף התעופה הוא ענף דינאמי מאוד. בואו נשב, נשמע, נדון ונבוא לשר התחבורה - בעל המנדט לעיצוב המדיניות - ונמליץ לו על מדיניות חדשה. החלטה שתתקבל בדרך זו תהיה מדיניות התעופה".

ראש מינהל התעופה האזרחית ממשיך ומותח ביקורת קשה על המלונאים בראשות נשיא התאחדות המלונות, אבי אלה - אשר התייצבו לצד אוסטריין איירליינס בבג"ץ שהגישה נגד מדיניות שר התחבורה. אוסטריין איירליינס עתרה נגד החלטתו של שטרית למנוע ממנה להוסיף שלוש טיסות בשבוע בקו וינה-נתב"ג. בעקבות בקשת המדינה - לאור חילוקי דעות בין שר התחבורה לשרי האוצר והתיירות בנושא - האריך בית המשפט העליון עד 15 במאי את המועד האחרון שבו תוכל פרקליטות המדינה להשיב על העתירה.

מדיניות שר התחבורה מבקשת לווסת ולפקח על את היצע המושבים של חברות התעופה הזרות הטסות לישראל וממנה, בעוד שרי האוצר והתיירות דוגלים במתן חופש מלא - "שמים פתוחים" - במספר הטיסות של חברות התעופה הזרות ארצה.

זוהר: "המלונאים לא מבינים את האפקט של 'שמים פתוחים'. הדוגמאות שחלקם מביאים של היעדר יכולת להביא נוסעים ממדינה שיש לנו עימה הסכם של 'שמים פתוחים', כמו ארה"ב - מעידות על בורות. אין מגבלה על מספר חברות התעופה אשר יכולות לטוס מארה"ב לישראל. כך גם לגבי צרפת, שבה חברת התעופה אייר פראנס אינה מוגבלת ובריטניה שבה מי שרוצה יכול לטוס. משרדי האוצר והתיירות, והמלונאים, הם לא אלו שצריכים לנהל את מדיניות התעופה של ישראל, כפי שאני לא אומר להם איך לנהל את ענייניהם".

עם זאת, זוהר אומר שהוא מיישם את מדיניותה של ממשלת ישראל, ואם שר התחבורה, שהוא בא כוחה של הממשלה, יחליט על מדיניות תעופה אחרת מזו שנוקטים בה כיום, אזי כראש מינהל התעופה האזרחית הוא יהיה אחראי על יישומה.

זוהר: "אני מציע לתת בשלב זה לאבק הקיץ לשקוע; נראה לאן נושבת הרוח ואז נעשה שינויים בהדרגה. אין לי ספק שמדיניות התעופה תעודכן. מה תהיה מידת העדכון בתחומי הפעילות השונים, אני לא יכול לומר כעת. נקשיב לכל משרדי הממשלה. אם אני מביט קדימה לשנים הבאות, יהיה זה נכון לעדכן את מדיניות התעופה. בואו נראה לאיזה כיוון נכון ללכת".


חוק הרשות החדשה קיים, אך תוכן מעשי אין

ב-13 במאי ייכנס לתוקפו החוק להקמתה של רשות חדשה לתעופה אזרחית, אשר תחליף את מינהל התעופה האזרחית. החוק אמור בין היתר לשפר את יכולת הפיקוח והבקרה של הגוף החדש על חברות התעופה, ובכללן אל על; זאת על ידי גיוס כוח אדם מקצועי נוסף ותקציב רב יותר, שיהיה מבוסס על גבייה ריאלית של אגרות שרותים בתחומי הפעילות השונים, כמו לדוגמא מתן רשיונות טייס. על אף שנותרו כמה ימים לכניסתו של החוק החדש לתוקף, נראה כי לבד מהחלפת שלט השם, המינהל אינו ערוך למימושו המעשי.

זוהר: "עלינו להיות מוכנים למימוש החוק הכי טוב שאפשר, אך לא יהיה לנו עדיין מבנה ארגוני חדש; לא מודל אגרות חדש וגם לא יהיו פה עוד 20 עובדים. אם יוענקו לנו יכולות לחתום על חוזים ולהקים ועדות יועצים, עם הגמישות התפעולית המוגדרת בחוק, נוכל בתוך שנה-שנתיים להיות במקום שאנו רוצים - לייצב תקציב ולגייס כוח אדם מתאים".

באופן פיסי תמשיך לפי שעה הרשות החדשה לתעופה אזרחית לפעול מהבניין הישן והצריפים בנתב"ג שבהם היא שוכנת כיום. התכנון המקורי להעתקת המשרדים לבניין החדש בקרית הממשלה שנבנתה ברמלה, נכשל בגלל התנגדות העובדים.

זוהר: "אנו לא עוברים לרמלה. מקצועית זה לא היה נכון לעבור מנתב"ג. אנו מחפשים חלופות בנתב"ג ובאזור. בין האפשרויות, משרדים בטרמינל הישן שהתפנה בנתב"ג או באייר פורט סיטי, הסמוך לנתב"ג. יתכן אף שנשתלב במבנה חדש שרשות שדות התעופה (רש"ת) מתכננת להקים לעצמה באזור הטרמינל החדש. אנו מוכנים לקבל את שתי הקומות העליונות בבניין החדש המתוכנן להיבנות. יישומה של תוכנית זו עלול להימשך שנתיים-שלוש לפחות, עד הקמתו של בניין המשרדים החדש".

התקציב הוא אבן היסוד לפעילותה של הרשות החדשה לתעופה אזרחית. בהתאם לחוק, התקציב החדש יהיה חלק מתקציבו השנתי של משרד התחבורה ויהיה מורכב מהזרמה כספית מקופת האוצר ומגביית אגרות מהציבור על שרותיה השונים של הרשות החדשה, כמו למשל אגרת מתן רשיון טייס.

תקציב מינהל התעופה האזרחית השנה מסתכם בכ-24 מיליון דולר - סכום דומה לזה של 2004. התקציב מתבסס על הזרמה כספית בסך כ-8.5 מיליון שקל של משרד התחבורה; 8-7 מיליון שקל מגביית אגרות ועוד 8-7 מיליון שקל מהכנסה כספית עבור עבודות פיקוח של עובדי המינהל, לדוגמא בתעשייה האווירית, אשר משלמת לפי שעה עבור העסקתם ומממנת את משכורתם החודשית.

להערכת זוהר, "התקציב של הרשות החדשה לתעופה אזרחית צריך להיות גדול פי 3-2.5 מהתקציב הנוכחי, כדי שנוכל למלא כראוי את תפקידנו".


להשוות את גובה דמי האגרות לדנמרק

יש לזוהר כמה רעיונות מעשיים כיצד להגדיל את התקציב החדש. אחד מהם הוא להעלות את גובה תשלום דמי האגרות. הוא מציג טבלה השוואתית של גובה התשלומים הנהוגים בישראל בהשוואה למדינות אחרות כמו דנמרק, בעלת פרופיל פעילות תעופה דומה לזה של ישראל. נתוני הטבלה מצביעים על פערי תשלום גבוהים מאוד בין שתי המדינות - כאשר בישראל סכומי האגרות נמוכים הרבה יותר. כך לדוגמא, חידוש תעודת כושר אווירי (טסט למטוס), של מטוס רחב גוף מדגם בואינג 747-400, עולה בישראל 58,273 שקל בשנה, לעומת תשלום של 309,704 שקל בדנמרק - פער של 431%; התשלום השנתי עבור רישוי שדה תעופה עם שני מסלולים, עולה בישראל 2,284 שקל, לעומת 84,712 שקל בדנמרק - פער של 3609%. לסיום מציע זוהר אפשרות נוספת, שיתכן ולא תמצא חן בעיני רשות שדות התעופה, והיא לקבל חלק מאגרת הנוסע - בסך 13 דולר - שגובה רש"ת בנתב"ג.


"מי שחושש מביקורת, חושש מקידמה"

דובר משרד האוצר, אלי יוסף, מסר בתגובה: "יש תמימות דעים בינינו לבין משרד התיירות, לדון יחד עם שר התחבורה במדיניות השמים הפתוחים. שר האוצר, בנימין נתניהו, התבטא בעניין זה במסיבת עיתונאים במלאת שנתיים לתפקידו. שר התחבורה מאיר שטרית היה שם והסכים לדון בנושא. אין פסול בהעלאת רעיונות. להיפך, זה רצוי וחיובי. אף אחד לא קבע עדיין מה צריכה להיות מדיניות התעופה, אך יש לבחון במשותף את הנושא".

ממשרד התיירות נמסר: "מי שחושש מביקורת, חושש מקידמה. העולם כולו מאמץ את מדיניות השמיים הפתוחים, קרי יותר טיסות. המשמעות היא הוזלה משמעותית במחירי הטיסות והגדלת התיירות בעשרות אלפי תיירים בשנה".

נשיא התאחדות המלונות, אבי אלה: "דבריו של ראש מינהל התעופה האזרחית, אודי זוהר, מראים על פאניקה שמקורה בהבנה שאכן יש צורך בשינוי. שיועיל לכלכלה בישראל. יישום מדיניות תעופה ליברלית חשוב לעתידה של תעשיית התיירות ומדינת ישראל. מדיניות זו תוכל להתממש רק על ידי העברת הסמכות לאישור טיסות ונחיתות בארץ לגוף שלנגד עיניו יעמדו האינטרסים של כלל המשק".

יו"ר מועצת המנהלים של רשות שדות התעופה (רש"ת), צבי שלום, אמר בתגובה: "אגרת הנוסע בסך 13 דולר המשולמת בנתב"ג, היא מהזולות ביותר בעולם. אין לנו כוונה להעלות את מחירה כדי לממן גופים אחרים. רש"ת עושה כל שביכולתה למקסם את הכנסותיה ממסחר, כשכל ההכנסות מיועדות לרווחת הנוסעים. נשמח מאוד לארח את הרשות החדשה לתעופה אזרחית בבניין המשרדים שלנו, על בסיס כלכלי".