ביהמ"ש קבע: יפוצו תושבים המתגוררים ליד נתב"ג

זאת בעקבות תוכניות ההרחבה של נמל תעופה בן גוריון המכונות "נתב"ג 2000" אשר יגרמו לעלייה במטרד רעש מטוסים. על פי ועדת הערר התביעות מסתכמות בכחמישה מיליארדי שקלים
 
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים קיבל היום את ערעור התושבים הגרים בישובים הסמוכים לנמל התעופה בן גוריון, וקבע כי יש לפצותם בעקבות הרחבת נמל התעופה במסגרת תמ"א 2/4 הידועה בכינויה "נתב"ג 2000".
 
בית המשפט דן בתביעת פיצויים שהוגשה לוועדות השונות ביישובים הסמוכים לשדה התעופה בגין פגיעה במקרקעין על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, כאשר הפגיעה הנטענת היא של עלייה במטרד רעש מטוסים עקב הרחבת נמל התעופה, וקבע כי "הקדמה מביאה עמה מפגעים".
 
"החיים בעולם המודרני, הקדמה, מביאים שיפורים טכנולוגיים, ועמם שיפור באיכות החיים. אולם, אותה טכנולוגיה ואותם מטוסים עצמם מביאים עמם מפגעים קשים של רעש וזיהום אוויר", כתבה השופטת מיכל אגמון-גונן בפסק דין בו קיבלה את ערעורם של התושבים הגרים בסמוך לנתב"ג, וקבעה כי יש לפצותם בגין הרחבת נמל התעופה גם במקרים בהם ערך הקרקע ירד בפחות מ-5% וגם במקרים בהם הרעש שנוצר לא עבר את סף הרעש הקבוע בתקנים בינלאומיים.
 
התושבים, בעלי זכויות במקרקעין באזורים הסמוכים לשטח נמל התעופה בן גוריון, ביניהם גם אור יהודה, לוד ומודיעין, תקפו את החלטות ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז מאוקטובר 2007, שדחתה חלק ניכר מתביעות הפיצויים של התושבים על ידי קביעת סף רעש שתחתיו לא יינתן פיצוי וחלקן על ידי מתן פטור מפיצוי על פי חוק התכנון והבנייה. מדובר בתביעות שלפי הערכת ועדת הערר מסתכמות בכחמישה מיליארדי שקלים.
 
ועדת הערר קבעה כי סף הרעש המטריד עומד על רמת רעש של LDN 60(רמת רעש ממוצעת במשך 24 שעות) וכי יישובים המצויים בקווי רעש חזוי נמוכים מרמה זו אינם זכאים לפיצוי. השופטת קבעה כי מדובר בקביעה שגויה, מכיוון שמטרד רעש הינו אחד המטרדים הנפוצים הידועים כמפריעים לאיכות החיים, וכי חומרת המטרד תמיד תהא תלויה לא רק בעוצמתו אלא גם במשכו ובזמני הופעתו.
 
עוד קבע בית המשפט, כי אמנם אין מנוס מהרחבת שדה התעופה לטובת כלל התושבים והתיירים הנכנסים, אולם מכיוון שהנטל הסביבתי נופל על המתגוררים ביישובי הסביבה, אין מקום להטיל על אותם תושבים גם את הנטל הסביבתי הכלכלי, ויש לפצותם בגין ירידת ערך.