ביהמ"ש הורה למשרד התחבורה להציג דוחות ביקורת פנימיים

בית משפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים, בהרכב השופטים ריבלין, ג'ובראן וחיות, דחה אתמול עירעור שהגיש משרד התחבורה כנגד החלטה שכבר קיבל בית משפט המחוזי בירושלים בנושא חוק חופש המידע


00:00 ,03.01.2006 מאת: מערכת פורט2פורט

בית משפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים, בהרכב השופטים ריבלין, ג'ובראן וחיות, דחה אתמול עירעור שהגיש משרד התחבורה כנגד החלטה שכבר קיבל בית משפט המחוזי בירושלים בנושא חוק חופש המידע.
 
חברת החדשות של ערוץ 2 ביקשה לשדר במסגרת התכנית "אולפן שישי" כתבת תחקיר בנושא תאונות אוויריות. לטובת כך פנתה חברת החדשות למשרד התחבורה על מנת לעיין בדוחות ביקורת פנימית, האחד עוסק במחלקת חקירת תאונות ותקריות אוויר במשרד התחבורה והשני, באגף היחסים הבינלאומיים במינהל התעופה האזרחית. יש לציין שתמצית הדוחות כבר פורסמה בעיתון "גלובס" עוד בשנת 2001. יחד עם זאת, במשרד התחבורה סירבו למסור את הדוחות לעיון מחלקת החדשות.
 
במחלקת החדשות סירבו להשלים עם תשובת משרד התחבורה ולכן הוגשה עתירה מנהלית לבית משפט המחוזי בירושלים על מנת שבית המשפט יורה למשרד התחבורה לגלות את הדוחות. בית משפט המחוזי קיבל את עמדת חברת החדשות והורה, בנובמבר 2004, על גילוי דוחות חקירת התאונות.
 
משרד התחבורה ביקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי ואתמול, כאמור, דחה בית המשפט העליון את העתירה של משרד התחבורה. "הנחת המוצא של חוק חופש המידע היא כי חומר המצוי בידי הרשות – חובה על הרשות לגלותו לציבור, וממילא לעיתונות המשמשת 'זרוע ארוכה' של הציבור לעניין זה. איננו סבורים כי הנחה זו נסתרת, מניה וביה, מעצם העובדה שמדובר בדו"ח ביקורת פנימית. גם דו"ח שכזה נדרש לעבור את 'כור ההיתוך' של חוק חופש המידע", נכתב בפסיקה.
 
שופטי בית המשפט העליון קבעו שעל הרשות מוטל הנטל להוכיח כי מתקיימת עילה לחיסוי המידע. "כך, יש לבחון, בין היתר, את הפגיעה הצפויה באינטרס של הרשות הציבורית אם ייחשף המידע, לעומת העניין הציבורי במידע וחיוניות גילויו ; יש לשקול, האם ניתן למתן את הפגיעה בחופש המידע באמצעות השמטת קטעים רגישים, סודיים או כאלה הפוגעים בצורה חמורה באינטרס הציבורי ; יש לבדוק, האם השמטת שמות המוזכרים בדו"ח יש בה כדי לאפשר את גילויו ; יש לברר, האם ניתן לפרסם תמצית מן הדו"ח, באופן שישרת את זכות הציבור לדעת מבלי לפגוע בצורך להבטיח את קיומו התקין של הליך הביקורת הפנימית ; מקום בו פורסם כבר הדו"ח – כולו, מקצתו או תמציתו – ברבים, יש לשאול האם יש בכך כדי למתן את הפגיעה הטמונה בפרסום נוסף. כל אלה, ואחרים, נתונים רלבנטיים, שחובה על הרשות לשקול בטרם תשיב פני המבקש לעיין בדו"ח ריקם".
 
"מסקנתי היא, אפוא, כי אין לקבל את גישתה הגורפת של המערערת, לפיה בכל הנוגע לדו"חות של ביקורת פנים, החיסיון הוא הכלל וגילוי המידע הוא, לכל היותר, חריג השמור למקרים יוצאי – דופן. מאידך גיסא, גם גישתו של בית המשפט המחוזי עלולה להתפרש כמרחיבה יתר - על - המידה את חופש המידע. אין לקבוע חובת גילוי כללית בלתי - מבוקרת, אך גם אין לקבוע, בשום פנים, חיסיון גורף".