מהו נוהל ״דה מינימיס״ ומדוע אינו חל בישראל?

המונח ״דה מינימיס״ (״זוטי דברים״) בהקשר לחוקי הפיקוח תחת ״אמנת ואסנאר״ מתייחס לערך המוצר המפוקח מכלל היצוא. זאת על מנת להחליט האם היצוא חייב ברישיון או לא. כלומר, אם מתקיימים שני תנאים הכרחיים: הרכיב הינו ״מוכלל״ במערכת. הרכיב המוכלל, למשל צ׳יפ שהינו מפוקח, אולם ערך הצ׳יפ הינו פחות מ-10% מערך המוצר הכולל, או 25% במידה והצ׳יפ אינו אמריקאי, אזי בארה״ב יהיה המוצר כולו פטור מפיקוח, זאת כאמור עקב הכללתו בגדר ״זוטי דברים״ (ראו הרחבה בנושא בלינק זה).

ישנן שאלות שנותרו פתוחות בנושא זה: מה קורה אם הרכיב ה״מוכלל״ המפוקח הינו תוכנה. איך מחשבים אז את העלות? האם הרכיב חייב באמת להיות ממש ״מוכלל״ במערכת או שמא הוא גם יכול להיות נפרד ממנה בתנאי שהוא הכרחי לפעילות כל המכלול?

המצב בישראל

בישראל לעומת זאת חל כלל בשם: See through שמשמעותו שמוצר השווה מיליוני דולרים יהיה מפוקח, גם אם ערך הרכיב הצ׳יפ המפוקח הכלול בו הוא דולר אחד בלבד. בישראל כלל זה של ׳זוטי דברים׳ אינו חל, זאת בשל התנגדותו הנמרצת והחד משמעית של משרד הביטחון לאימוץ נוהל זה.

מה המשמעות המעשית של אי אימוץ נוהל זה בישראל: קונגלומרט בינ״ל ענק לייצור מעגלים מודפסים  הקים מרכז פיתוח וייצור בדרום הארץ. הוא משתמש במכונות ענק העולות מיליוני דולרים לייצור הרכיבים. הרכיבים עצמם ברובם אינם מפוקחים. מגיע היום, והמפעל בישראל מתקדם לטכנולוגיה משופרת ונדרש למכונות חדשות ברצפת הייצור. את המכונות הישנות, שעדיין פועלות הוא רוצה להעביר לסניף אחר של החברה במדינה אחרת. במכונות הישנות יש רכיב מפוקח בשם ״מתמר לחצים״, המפוקח באמנות הפיקוח.

ברוב העולם המציית למשטרי הפיקוח, לא תידרש החברה לרישיון יצוא, שכן הרכיב המפוקח, המוכלל במכונה, שווה פחות מאחוז מעלות המכונה. זאת עקב כלל ה״דה מינימיס״. בישראל, לעומת זאת, הכלל הזה כאמור אינו קיים, בגלל התנגדות משרד הביטחון, ולפי הכלל הקיים See through תידרש החברה ברישיון יצוא.

מה הבעיה? אם היצוא של המכונות הישנות הינו למדינה ״רגישה״ כמו סין, התשובה לבקשת החברה לרישיון יצוא כדי להעביר מכונה מסניפה בישראל לסניפה בסין, יכולה לקחת כמה חודשים. חברת ענק לא יכולה לפעול בתנאי אי ודאות כזו. אולם הרגולטור אינו מסוגל לספק לחברה ודאות רגולטורית.

מה המשמעות? אם חברת הענק תצטרך להחליט היכן היא משדרגת את הטכנולוגיה שלה, באירלנד,  גרמניה או ישראל, בהנחה שכל המשתנים האחרים שווים, אולם באירלנד וגרמניה היא יודעת שלא תזדקק לרישיון יצוא מהרגולטור למכונות הישנות, ובישראל - לא רק שתזדקק לרישיון יצוא אלא התהליך יכול לקחת חודשים רבים, ובינתיים המפעל בסין מושבת עד לקבלת המכונות, איפה לדעתכם היא תשדרג את הטכנולוגיה? אני חושב שהתשובה ברורה.

דוגמה נוספת: חברה ישראלית מובילה לייצור מצלמות תרמיות מוכרת את תוצרתה ליצרן מכוניות אירופאי מוביל. היצרן האירופאי מספק לחברה הישראלית אישור משתמש סופי בהתאם לחוק באירופה, ובו הוא מצהיר שלא יעביר את המצלמות כמו שהן (AS IS) למדינות אחרות. אולם הוא כן מכליל את המצלמה ברכב הנמכר למדינות עמן אין לישראל יחסים דיפלומטיים. ע״פ משרד הביטחון, בהיעדר נוהל ״דה מינימיס״ החברה הישראלית מפרה את חוק הפיקוח על יצוא בטחוני. ע״פ יצרן המכוניות האירופאי המצלמה היא ״זוטי דברים״ שכן היא שווה פחות מאחוז מעלות הרכב. המשמעות? אם אפ״י לא יכיר בנוהל, היצרן ישתמש במצלמות תרמיות של יצרן לא ישראלי ושוק ענק ייחסם בפני חברות ישראליות.

ההיתכנות לאימוץ נוהל זה בישראל

בעת היותי רגולטור האחראי על התחום במשרד בכלכלה, פניתי להנהלת משטר ואסנאר בשאלה, האם ישראל כ״מדינה מצייתת״ לאמנה ולא חברה מלאה, יכולה להחליט לאמץ נוהל זה. תשובת הנהלת המשטר היתה ברורה: ישראל יכולה להחליט לאמץ נוהל זה. כל מדינה זכאית לאמץ נהלים פנימיים משלה לאמנת הפיקוח.

על מנת להרגיע את משרד הביטחון שדאג שמא נאבד את הרסן אם נאמץ את הנוהל, וכך יוכלו חברות לייצא מוצרים ״מוכללים״ מפוקחים, אשר איננו רוצים שייצאו, ובעקבות התייעצויות שלי עם רגולטורים עמיתים במדינות אשר אימצו את הנוהל, נמצא הפתרון לפיו ניתן להוסיף לנוהל ה״דה מינימיס״ בישראל כלל מסייג האומר: ״לרגולטור תמיד תהיה אפשרות שלא להכיל נוהל זה על המערכת במידה וימצא לנכון לעשות זאת מכל סיבה שהיא״. אולם גם תוספת זו לא סיפקה את משרד הביטחון משום מה.

סיכום

לדעתי, אין כל מניעה כעת למדינת ישראל לאמץ את נוהל ה״דה מינימיס״, אשר לא רק שהינו הגיוני, חוסך רגולציה מיותרת, וחסר כל סיכון, אלא גם הופך את מדינת ישראל לתחרותית מול שאר מדינות העולם, אשר כולן מתחרות ביניהן על משיכת חברות רב לאומיות לארצן.

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ניתן לפנות לטלפון 050-6240904 לכתובת דוא״ל [email protected] או באתר: http://www.ah-consultant.com/