חוקיות היבוא לישראל

תהליך היבוא לישראל מתנהל תחת מערכת כללים שונים בהם פקודות, צווים ותקנות אשר כולם ביחד נקראים בשם הכולל "חוקיות היבוא". חוקיות היבוא מגדירה למעשה את המותר והאסור ביבוא טובין לישראל.

צו מרכזי וותיק מאוד הינו צו מתן רישיונות יבוא. מדובר בצו מנדטורי אשר קיים משנת 1939 ומעולם לא בוטל, והוא מציג מערכת כללים נוקשה באשר לצורך בקבלת רישיון יבוא כתנאי ליבוא טובין לישראל מחד, ובסמכויות הרגולטור לסרב להעניק רישיון אן לבטל רישיון שניתן.

בשנת 1978, עם כניסתו לתוקף של "צו יבוא חופשי" השתנתה למעשה המדיניות לחלוטין, שכן צו יבוא חופשי קובע כי "על אף האמור בצו מתן רישיונות 1939, מותרים ביבוא כל הטובין המסווגים בפרקים 1 עד 97 (לתעריף המכס)".

המשמעות המעשית היא כי אין עוד צורך ברישיונות יבוא או מגבלות רגולציה ביבוא טובין לישראל, זאת למעט יוצאים מהכלל המפורטים בהמשך.

ברירת המחדל הינה שאין צורך בחובת הרישוי והרגולציה למעט היכן שכן יש צורך וזאת בניגוד גמור לנוהג שהיה קיים עד כניסתו לתוקף של צו היבוא החופשי.

פרט ליוצאים מהכלל המפורטים בצו ואשר לגביהם קיימת חובת רישוי ורגולציה, מופיע בצו היבוא החופשי משפט מאד חשוב האומר "צו זה בא להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו", כלומר, דרישות באשר לתהליך היבוא המופיעות בצווים ותקנות אחרות ואינן מפורטות במפורש בצו היבוא החופשי עדיין יראו אותן כמחייבות גם על פי צו היבוא החופשי. דוגמה לכך הינה צו סימון מוצרים. קיימות כמובן דוגמאות נוספות.

להלן מספר דוגמאות ליוצאים מהכלל אשר לגביהם בכל זאת יחולו דרישות כאלה ואחרות וזאת למרות הוראת צו יבוא חופשי לפיו היבוא לישראל משוחרר לכאורה מדרישות הרישוי והרגולציה האחרת.

• טובין המפורטים בצו המכס איסור יבוא

צו זה מפרט רשימה של מוצרים אשר אותם אסור לייבא לישראל בכל מקרה. יבוא של מוצרים אלה אינו מותנה אף ברישיון ייבוא שכן אלו מוצרים שבכל מקרה ובכל תנאי היבוא שלהם לישראל אסור בתכלית האיסור, כגון, שטרי כסף או מטבעות מזויפים, משבש מד מהירות לייזר, מיכל גז מדמיע שצורתו כצורת כלי ירייה וכן מוצרים נוספים המפורטים בצו זה.

• טובין המפורטים בתוספת הראשונה לצו היבוא החופשי לגביהם חלה חובת רישוי

• טובין המפורטים בתוספת השנייה לצו היבוא החופשי לגביהם קיימת דרישת עמידה בתנאים של רשות כלשהי (מכון התקנים, משרד הבריאות, משרד החקלאות ועוד) זאת על פי אופי המוצר

ישנם סוגי טובין לגביהם מצוין במפורש בצו היבוא החופשי כי הצו לא חל על ייבואם או שאין לייבא טובין אלה על פי צו הייבוא החופשי. טובין אלה אותם לא ניתן לייבא על פי צו היבוא החופשי, הצו הקובע לגביהם הינו צו מתן רישיונות יבוא על כל משמעויותיו.

בין הטובין אותם לא ניתן לייבא לפי צו יבוא חופשי ניתן למצוא רשימה של סמים מסוכנים המפורטים בתוספת הרביעית לצו הייבוא החופשי.

טובין המיובאים ממדינות עמן אין למדינת ישראל יחסים דיפלומטיים או ממדינות האוסרות יבוא טובין מישראל או שאין להם מעמד של מדינה מועדפת ביותר (אינן חברות בארגון הסחר העולמי ואינן חתומות על הסכם ה-GATT). רשימת המדינות הללו מופיעה בהוראות מנכ"ל משרד הכלכלה.

בצו יבוא חופשי קיימת התייחסות גם לדרישות באשר ליבוא אישי: "יהא יחיד רשאי לייבא את הטובין המפורטים בתוספת הראשונה בלא הצגתו של רישיון יבוא, או לייבא את הטובין המפורטים בתוספת השנייה בלא המצאת אישור או עמידה בתנאים, אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי הטובין לא יובאו באמצעות עוסק, הם אינם מיועדים לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים, והם מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד) להלן - יבוא אישי, למעט טובין אשר יבואם אסור לפי צו המכס וטובין אשר צוין לגביהם בתוספת הראשונה או השנייה כי דרישת רישיון יבוא, או המצאת אישור או עמידה בתנאים, לפי העניין, חלה גם ביבוא אישי".

ככלל יבוא אישי משוחרר מחובת רישוי ותקן למעט היכן שמצוין במפורש אחרת כאשר למנהל המכס הסמכות להפעיל שיקול דעת בקביעת אופי היבוא - האם מדובר ביבוא אישי  מסחרי. חשוב להיות ער לכך כי הכלל הנ"ל מתייחס לעמידה בדרישות חוקיות היבוא בלבד ואין לו כל נגיעה לחבות תשלום המכס עבור הטובין.

נתקלתי בלא מעט מקרים בהם יבואנים תכננו באופן שגוי את עסקת היבוא שלהם ולא ביצעו את האבחנה הנכונה בין חבות המס לבין דרישות חוקיות היבוא. כמובן שבדיעבד מדובר בטעות אשר גרמה לנזק משמעותי ליבואן עקב הבנה שגויה של התקנות.

סעיף מאד חשוב בצו הייבוא החופשי הינו סעיף 2 ג 2 - על פי סעיף זה נתונה לשר הכלכלה הסמכות לפתור במקרים מיוחדים יבוא מסוים מדרישת הרישוי או התקן. להלן הציטוט מתוך הסעיף האמור: "רשאי השר או מי שהוא הסמיכו להתיר יבוא טובין המפורטים בתוספת הראשונה, או יבוא טובין המפורטים בתוספת השנייה ללא המצאת אישור או עמידה בתנאים למעט טובין אשר יבואם אסור לפי צו המכס"

טיפ הזהב

שיעור המכס ביבוא טובין לישראל הינו נמוך. מוצרים רבים המיובאים למדינת ישראל אינם משלמים מכס כלל. זו אחת הסיבות לכך שגובי המכס בנמלים מקדישים תשומת לב רבה ומקפידים הקפדה יתרה בכל הנוגע למגבלות הלא מכסיות על תהליך היבוא ובעיקר עמידה בדרישות חוקיות היבוא. עבירה על חוקיות היבוא הינה עבירה פלילית העלולה לגרור בעקבותיה עלויות כספיות גבוהות, השפעה קשה על פעילויות יבוא עתידיות של החברה, נזקים ומפח נפש רב.

המלצה חד משמעית היא לבצע בדיקת טרום יבוא עם סוכן מכס מקצועי, לוודא את פרט המכס של המוצר אותו מתכננים לייבא, לבדוק את דרישות חוקיות היבוא לאותו מוצר ולוודא כי אכן המוצר עומד בכל הדרישות. פעולה פשוטה זו תחסוך סיבוכים, עיכובים ועלויות מיותרות.

חיים פרי הינו מומחה בנושאי יבוא, יצוא וסחר בינלאומי ומייעץ מזה כ-20 שנה לחברות כיצד לחסוך בעלויות היבוא והיצוא. זהו מאמר נוסף בסדרת מאמרים בנושא תחום היבוא שמתפרסמת באתר PORT2PORT בימי חמישי. מאמרים שהתפרסמו בסדרה זו עסקו בתנאי ה-INCOTERMS, ביטוח מטענים, שיטות תשלום שונות ועוד. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר www.multisphera.com