תביעה נגד משלח בינלאומי מגרמניה תתברר בישראל

בית המשפט השלום דחה בקשה של חברת שילוח בינלאומית מגרמניה וקבע כי התביעה שהוגשה נגדה תתברר בישראל ולא בחו"ל.

מדובר במטען שנשלח מגרמניה לישראל. עם הגיעו של המטען לישראל, התגלה כי הוא ניזוק. חברת הביטוח, שפיצתה את היבואן המבוטח, הגישה תביעת שיבוב נגד הגורמים בשרשרת הלוגיסטיקה, ביניהם חברת שילוח מגרמניה.

חברת הביטוח ביקשה מבית המשפט להתיר לה לשלוח את כתב התביעה לחברת השילוח מגרמניה, ובכך להקנות סמכות לבית המשפט לדון בתביעה.

לטענת חברת השילוח מגרמניה, הן מקום התרחשות הכשל במוצר שנשלח אירע במדינה זרה, והן היסודות העובדתיים של התביעה התגבשו מחוץ למדינת ישראל, ולפיכך הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתביעה, כי אם הפורום הגרמני.

עוד טענה חברת השילוח מגרמניה, כי ההסכם לשילוח המטען לא נערך כלל במדינת ישראל וכי קיימת תניית שיפוט לבית משפט בהונג קונג.

מנגד, התנגדה חברת הביטוח וטענה כי רוב זיקות הסכסוך הן למדינות לישראל, משום שהמטען הגיע לישראל, הנזק התגלה בישראל, ועוד ועוד.

באשר לטענת הפורום הלא נאות, טענה חברת הביטוח כי חברת שילוח בינלאומית חייבת לקחת בחשבון כי היא עשויה להיתבע במדינה אליה נשלח המטען אשר היא עסקה בהובלתו.

השופטת נועה גרוסמן מבית משפט השלום בתל אביב קיבלה את עמדת חברת הביטוח והפנתה להחלטת בית המשפט: "המבחן שנקבע לצורך הכרעה בשאלה אם הצד הזר הינו 'בעל דין דרוש, או בעל דין נכון', הוא זה: לו הצד הזר ישב בארץ, האם היה בית המשפט מוסמך לברר את עילת התביעה נגדו, ואם היה ראוי לברר את התובענה עם התובענה הנידונה בארץ".

בית המשפט קובע כי אם המשלח מגרמניה היה יושב בישראל, ברור כי הוא בעל דין שהיה דרוש לבירור התביעה.

בבחינת הפורום הנאות, ציין בית המשפט כי נטל השכנוע להוכיח מהן מירב הזיקות רובץ על שכמו של הצד הטוען לפורום הלא נאות. חברת השילוח מגרמניה טענה כי גרמניה היא הפורום הנאות, אך יחד עם זאת טענה שקיימת תניית שיפוט לבית משפט בהונג קונג, ובכך החלישה את מעמדו של בית המשפט הגרמני.

בית המשפט ייחס חשיבות לראשיתו של ההליך. מאחר והדיון בישראל החל להתברר, הרי שיש לו עדיפות לעומת הפורום הגרמני, שלא קיים כל דיון בעניין.

לאור זאת, נדחתה בקשת חברת השילוח מגרמניה והיא חויבה בתשלום הוצאות משפט של 2,000 שקל לטובת חברת הביטוח.