בית משפט השלום בתל אביב דחה את תביעתה של חברה שדרשה פיצוי מחברה שתיווכה עבורה הזמנת ואספקת בגדים מסין אולם הודיעה שלא תוכל לספק את כל הסחורה. בית המשפט קבע כי החברה עצמה אשמה בכך שחלק מהבגדים לא סופקו לה, ולכן, אין לה אלא להלין על עצמה.

חברה העוסקת בייצור, שיווק ומכירתם של בגדים ואביזרי אופנה, פנתה למתווכת, שמעניקה שירותי תיווך ליבואנים ולסיטואני ביגוד ישראלים, לשם איתור אחר יצרן מתאים בסין וסיוע בביצוע ההזמנות, והזמינה דרכה בגדים. מועד האספקה נקבע מראש וסך ההזמנה נאמד ב-105 אלף דולר.

לטענת החברה, כפי שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, היא שילמה על חשבון עלות הזמנת הסחורה מקדמה בסך 15 אלף דולר, כשהיתרה היתה אמורה להיות משולמת על ידה במועד האספקה. לטענתה, ההזמנה סופקה באופן חלקי, כשהמתווכת הודיעה שלא תוכל לספק את כל הסחורה במלואה.

על כן, הסכימה החברה להקטין את ההזמנה, והוציאה הזמנה חדשה עבור סחורה בסך 42 אלף דולר. עם זאת, לטענתה, ההזמנה החדשה לא סופקה, והיא נותרה ללא סחורה בחנויותיה, כך שנגרמו לה נזקים כספיים רבים וכן פגיעה בשמה הטוב. לכן הגישה תביעה בסך 150 אלף שקל.

בכתב ההגנה טענה המתווכת שהתקשרותה עם החברה היתה למתן שירותי תיווך מול היצרנים הסינים בלבד, וכי הבגדים לא הוזמנו ממנה, כי אם מהיצרנים שבתיווכה. לטענתה, החברה שילמה עבור חלק מהסחורה, וחלק זה אכן סופק.

עוד טענה המתווכת, שהחברה המזמינה לא שילמה דבר עבור הסחורה שלא סופקה, ובחרה באופן מודע שלא לרכוש אותה. ממילא, טענה, אין לה כל עילת תביעה כנגד המתווכת. למעשה, נטען, היו אלה המתווכת והיצרן הסיני שניזוקו, באשמת החברה.

השופט רחמים כהן לא קיבל את טענת החברה המזמינה. מכלל הראיות שהוצגו בפני בית המשפט, נקבע שהחברה ביצעה הזמנה של בגדים שכללה שלושה חלקים, בעוד שהיא שילמה מקדמה בסך 10% מכלל ההזמנות. בכל הנוגע לסחורה שלא סופקה על ידי המתווכת, בית המשפט מצא שסוכמו תנאים חדשים ביחס למחיר והיקף ההזמנה. עם זאת, נקבע שהחברה לא עמדה בחלקה בהזמנה החדשה, ועל כן המתווכת מכרה הזמנה זו לצד ג'.

עוד נקבע בפסק הדין שטענת החברה לעניין הנזק שנגרם לה היתה כללית מידי ונעדרת פירוט נדרש. בפסק הדין נכתב שהלכה למעשה החברה רכשה סחורה חלופית לזו שהגיעה מחו"ל, ובכך צמצמה את נזקיה. עם זאת, החברה לא ציינה את היקף הסחורה החלופית ואת התמורה ששולמה בגינה, או באיזה מחיר נמכרה. בנסיבות אלה, קבע כהן, לא ניתן לאמוד את נזקיה, גם לו היה ניתן להגיע למסקנה שנגרמו נזקים והם תוצאה של מעשי המתווכת.

לפיכך, בית המשפט דחה את תביעת החברה, אך נמנע מלחייבה בהוצאות משפט.