אין התאמה לדרישות מכון התקנים, אין תשלום בעד איחסון טובין

יבואנים רבים נוהגים לעשות שימוש בשירותים לוגיסטיים של מחסני מטענים, בין השאר לצורך אחסנה של טובין בטרם שחרורם לצריכה, או לצורך סימון הטובין, או לסילוק ליקויים בטובין בטרם שיווקם.

לאחרונה פסק בית משפט השלום באשקלון במחלוקת שבין יבואן מכשירים חשמליים לבין מחסן מטענים, כשהמחסן טען שהיבואן חייב לו כ-40 אלף שקל בגין אחסנה. מנגד טען היבואן שהמחסן התחייב לסייע לו לסלק ליקויים בטובין, על מנת שאלה יעמדו בדרישות מכון התקנים, אולם המחסן לא עמד במילותיו.

בית המשפט קיבל את עמדת היבואן וקבע שהסיבה העיקרית להתקשרות היתה רצונו של היבואן להסתייע במחסן לצורך סילוק ליקויים, ומשהמחסן לא מילא את חובתו, הוא אינו זכאי לתשלום, גם לא בעד האחסנה.

היבואן, חברת מ. ברוכים הזמינה ממחסן המטענים, חברת דקל, שירותי אחסנה של טובין מיובאים, ביניהם מגהצים, שואבי אבק ומערכות שמע. בנוסף, ביקש היבואן ממחסן המטענים לסייע לו לבצע התאמות בטובין לדרישות מכון התקנים הישראלי, על מנת שניתן יהיה לשווקם בישראל. בין השאר, ביקש היבואן מהמחסן לבצע עבורו הדבקת מדבקות על גבי האריזות, הוספת ספר הוראות הפעלה, והחלפת כבלים.

היבואן טען כי הסיבה העיקרית להתקשרות היתה הסרת הליקויים ולא האחסנה. עוד נטען שמכיוון שהמחסן כשל במתן שירות זה, הרי שהוא אינו זכאי לקבל תמורה כלשהי בגין השירותים שסיפק. המחסן לא השלים עם כך ותבע כ-40 אלף שקל בגין דמי אחסנה ושירותים נוספים, כשהוא מתבסס על כרטסת הנהלת החשבונות של המחסן. המחסן טען שהוא זכאי לחלק היחסי של הכספים בגין השירותים האחרים מלבד הסרת הליקויים.

עוד טען מנהל המחסן, כי היבואן היה מוגדר כ"מפר אמון" על ידי מכון התקנים, והמכס סירב לשחרר את הטובין. משהוכיח היבואן שהמכס אכן התיר לשחרר את הסחורה כנגד הפקדת ערבות בנקאית, דחה בית המשפט טענה זאת.

היבואן הוכיח בבית המשפט כי המחסן כשל כישלון חרוץ בביצוע עבודות "הסרת הליקויים", משום שהסחורה נפסלה פעמיים על ידי מכון התקנים לאחר ביצוע "הסרת הליקויים", כביכול, על ידי המחסן. רק לאחר שהיבואן ביצע בעצמו, ובפעם השלישית, את הסרת הליקויים, אישר מכון התקנים את שיווק הסחורה בישראל.

לאור כישלון המחסן בביצוע עבודות "הסרת הליקויים", קבע השופט עידו כפכפי שהמחסן לא סיפק את השירות אותו נשכר לבצע, אפילו לא באופן חלקי, וכי היבואן היה רשאי לבטל את החוזה בשל הפרה יסודית שלו, וכן שהמחסן אינו זכאי לכל תמורה.

נדחתה גם הטענה החלופית של מחסן המטענים, לקבלת חלק מן התמורה. השופט כפכפי קבע ששעה שהשירות המהותי שלשמו נשכר לא ניתן, מדובר בהפרה יסודית ואין הוא זכאי לתמורה כלשהי.

המחסן חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 8,000 שקל.

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.   * עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il